ניצולת שואה מבולגריה לא תקבל פיצוי

בית המשפט העליון דחה (יום ב', 5.10.09) סופית בקשה של אישה, להכיר בזכאותה לגמלה בעקבות גירושה מבולגריה עם פרוץ המלחמה. השופט יורם דנציגר קבע כי התובעת, אידה שוורץ, לא הצליחה להוכיח כי גירושה מבולגריה לטורקיה נעשה בשל "ציווי נאצי" לממשלה הבולגרית.

שוורץ נולדה ב-1924 בבורנה בולגריה. בספטמבר 1939, הוצאה פקודה מטעם השלטון הבולגרי לפיה יהודים נתינים זרים או חסרי נתינות יגורשו מחוץ לגבולות המדינה. מאחר שאביה של שוורץ היה ממוצא טורקי, המשפחה גורשה לגבול בולגריה טורקיה. על הגבול עוכבה המשפחה במשך שלושה ימים, ואז הועברה לטורקיה עד לעלייתה לארץ ב-1941.

שוורץ הגישה תביעה לגמלה כניצולת שואה, אך הרשות המוסמכת לפי חוק נכי נרדפי הנאצים דחתה את התביעה. הרשות קבעה כי שוורץ עזבה את בולגריה ועלתה לישראל "בטרם החלה השפעה גרמנית בבולגריה". עוד נקבע כי בהיותה בעלת אזרחות טורקית חוק הפיצויים הגרמני אינו חל עליה.

שוורץ ערערה על ההחלטה בטענה כי "עיתוי גירושה ואופן ביצועו מובילים למסקנה כי הדבר נעשה בהשראה נציונל-סוציאליסטית". בקשתה נדחתה גם בבית משפט המחוזי, שקבע כי "לא ניתן להסיק מהמקורות ההסטוריים שהונחו לפניו כי פקודת הגירוש ניתנה מכוח ציווי של השלטון הנאצי על הממשלה הבולגרית".

שוורץ ערערה על ההחלטה לבית משפט העליון, אך גם שם נדחתה בקשתה. בערעור טענה, באמצעות עו"ד בן פורת, כי יש לקבוע את זכאותה בשל העובדה כי גירושה נעשה על-פי חוק שחוקק בחודש ספטמבר 1939 בסמוך לאחר פרוץ המלחמה, לפיכך "הרדיפות מהן סבלה נעשו בהשראה נציונל-סוציאליסטית".

כאמור נדחתה בקשתה. בהחלטה, כתב השופט יורם דנציגר כי לא מצא "טעות בולטת" בממצאיו העובדתיים-היסטוריים של בית המשפט המחוזי. הוא שב ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי לפיה לא נמצא ולא הוכח כי שוורץ גורשה "מכוח ציווי של שלטון נאצי על הממשלה הבולגרית".

בית המשפט נמנע ממתן צו להוצאות.