המגזר העסקי המקומי צפה המיתון בטרם קרה

מהשוואה שערך בנק ישראל בין שני המיתונים העיקריים שעברו על המשק הישראלי בעשור האחרון - זה המסתיים ממש בימים אלה וזה שהחל בסוף שנת 2000 - עולים (יום ב', 5.10.09) כמה הבדלים ניכרים - בעיקר בתגובת ירידת השכר ותשומות העבודה.

כזכור, המיתון העיקרי הראשון החל במהלך הרבע האחרון של שנת 2000 - על-רקע ההאטה העולמית שהחלה בעטיו של משבר הטכנולוגיה העילית, ופרוץ אינתיפאדת אל-אקצה באוקטובר 2000 - ונמשך עד סוף הרבע האחרון של שנת 2003; המיתון העיקרי השני החל ברבע האחרון של שנת 2008, שנה לאחר התחלתו הרשמית בארה"ב.

בעוד שוק העבודה של המגזר העסקי הגיב בשני המקרים הן בהורדות שכר והן בצמצום תשומות העבודה (הנמדדות על-פי סך שעות העבודה בשבוע), נמדדה מהירות תגובה שונה בתכלית בין שני המקרים: במיתון הראשון של שנות האלפיים השכר הנומינלי ותשומות העבודה החלו לרדת רק שלושה רבעונים אחרי תחילת המיתון, ואילו במיתון הנוכחי החלו הירידות כבר ברבע השני של שנת 2008 - רבע אחד קודם לתחילת המיתון.

לפי ניתוחו של בנק ישראל, הסיבה המרכזית להבדלים במהירות התגובה של שוק העבודה למיתון נעוצה בשוני במאפיינים בין שני המיתונים: המיתון הקודם החל בהפתעה, עם פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה, והחמיר עם ההאטה העולמית בעקבות התפוצצות "בועת ההיי-טק". לעומת זאת, המיתון הנוכחי השתרר במשק הישראלי בהדרגה, לאחר שנה של האטה בצמיחת התוצר, תוצאת ההאטה העולמית והמיתון בארה"ב, שהחל עוד בדצמבר 2007.

על-פי סקר החברות, ענפי המגזר העסקי בישראל צפו את תחילת המיתון בארץ ברבעון קודם שהחל, בו כבר חלה האטה חדה בצמיחה, ועל כן החלו כבר בהתאמות הנדרשות הן מבחינת השכר והן מבחינת תשומות העבודה. תנאי הרקע הכלכליים שקדמו למיתון הנוכחי, ובעיקר הצטמצמות היקף הסחר העולמי והייסוף החד של השקל לאורך שנת 2008, פגעו בענפים מוטי היצוא בישראל, ובראשם בענפי הטכנולוגיה העילית, ולפיכך ירדו השכר הממוצע ומספר משרות השכיר בענפים אלו. הירידות החלו ברבע השלישי של השנה, רבע אחד לפני תחילת המיתון, ותרמו לירידת השכר בכלל המשק, בגלל שיעורם הגדול של בעלי השכר הגבוה בענפים אלה.