משרד החוץ במגננת גולדסטון: ישראל אינה רפובליקת בננות

משרד החוץ פרסם תגובה ראשונית מקיפה לעניין ועדת גולדסטון. בתגובה, נאמר כי מדובר בדוח פוליטי, חד-צדדי ובלתי מקצועי המעוות את המשפט כדי לשרת מטרות פוליטיות, ומחליש את המעמד של המשפט הבינלאומי בעימותים עתידיים.

לדעת ירושלים, הדוח משדר מסר מדאיג, ונטול בסיס חוקי, למדינות המתמודדות עם איומי טרור, לפיו המשפט הבינלאומי אינו מציע להן כלים אפקטיביים, וכך משפיע לרעה על נכונותן לעמוד בדרישותיו. במקביל, הדוח מסמן שולח מסר מדאיג אף יותר לארגוני טרור, לפיו ניצול אוכלוסיה אזרחית משתלם מבחינה פוליטית.

לקראת ההצבעה בז'נבה על דוח גולדסטון, קיימו היום סגן שר החוץ, דני איילון, מנכ"ל המשרד, יוסי גל, וסגן היועץ המשפטי של המשרד, דניאל טאוב, תדרוך לכל השגרירים זרים בארץ ולתקשורת בינלאומית. איילון קרא לשגרירים להתעלם מהדוח ולא לנקוט בשום פעולה בעקבותיו. "אם הדוח יתקבל, המועצה לזכויות האדם תהפוך למועצה לזכויות הטרור. הדוח שולל את זכות ההגנה העצמית מדמוקרטיות ולמעשה מגן על הטרור". לדבריו, לקבלת הדוח יהיה אפקט גלובלי במאבק של הקהילה הבינלאומית בקיצוניים בעולם. הוא הדגיש כי כל קבלה של הדוח תפגע פגיעה משמעותית בתהליך המדיני עם הפלשתינים.

להלן כמה נקודות עיקריות מתגובת משרד החוץ, כאשר נאמר בו בין היתר שהדוח מנסה לפגוע בה כמדינה דמוקרטית ולצייר אותה כרפובליקת בננות עם מערכת המשפט וצבא שלא ניתן לסמוך עליהם:

* הדוח לא היה קשור ל-12,000 הרקטות ופצצות המרגמה שירה חמאס במשך שמונה שנים על ישראל.

* בדוח אין קשר בין המבצע לבין הברחות אמצעי לוחמה, שלא נזכרו בדוח.

* זכותה של ישראל להגנה עצמית נעדרת.

* הדוח מקדם נרטיב המתעלם מהאיומים על אזרחים ישראלים, וממאמציה למניעת פרוץ העימות

* הדוח עבר עריכה יצירתית, הצגה מסולפת של עובדות ושל החוק, ואימוץ חוזר ונשנה של סטנדרט כפול לגבי סף ראייתי אשר מתייחס לכל טענה נגד ישראל כמהימנה, תוך ביטול, באופן עקבי, של ראיות המצביעות על התנהגות פסולה מצד החמאס, למרות שהחמאס מודה במעשים אסורים.

* הדוח ממזער את מציאות איומי הטרור, וכן את מורכבות האתגרים הצבאיים בלחימה בשטח בנוי.

* הדוח מתייחס בביטול למערכת המשפט הישראלית ולתחקירי הצבא, ולמעשה מטיל דופי בתהליכי התחקירים של מרבית המדינות הדמוקרטיות בהן נוהגת שיטה דומה.

* המנדט שניתן לוועדה הוא חד-צדדי ונועד לחקור רק את ישראל. לכן מדינות החברות באיחוד האירופי סירבו להשתתף בה, כמו גם אישים מכובדים להם הוצע לעמוד בראשה.

* למרות חוסר שיתוף הפעולה הישראלי עם הוועדה, ירושלים המשיכה בדיאלוג מול משרד הנציבה לזכויות אדם של האו"ם, ומול גורמים בינלאומיים וארגונים בלתי-ממשלתיים שביצעו בדיקות בעניין המבצע.

* השופט גולדסטון לא אמר אמת כאשר טען שמנדט הוועדה שונה משום שמועצת זכויות האדם לא קיבלה כל החלטה בעניין.

* העדים נבחרו ונבדקו מראש. איש מהעדים הפלשתינים בשימועים הפומביים לא נשאל על פעילות טרור פלשתינית.

* את ביקור חברי הוועדה בעזה ליוו אנשי חמאס.

* הייתה התעלמות מוחלטת מדיווחים ישראלים ועצמאיים על מה שאירע.

* הוועדה התעלמה מבקשות להזמין עדים מומחים.

* הדוח מנסה בכל דרך להימנע מקביעת מסקנות לפיהן יש לחמאס אחריות כלשהי, אך ממהר להאשים את ישראל, ומניח אשמה בהיעדר ראיות משכנעות אחרות.

* הדוח מייחס אי אמינות מובנית להתבטאויות גורמים ישראלית רשמיים, אך מייחס אמינות לאמירות של "רשויות עזה" שהן למעשה ארגון הטרור חמאס - ורואה אותן כראיות לגיטימיות.

* הוועדה אינה מסתמכת אפילו על מידע מצולם ולוויני שהוצג על-ידי צה"ל, רק משום שלא עלה בידה לאמת את המידע באופן עצמאי.

* להתבטאויות דוברי החמאס ניתנת 'פרשנות מחדש' כדי שלא לייחס להם פעילות טרוריסטית.

* הדוח מאשים את ישראל בהפליה נגד אזרחיה הלא-יהודיים של מדינת ישראל, כיוון שהמדינה לא סיפקה מקלטים ומרחבים מוגנים בערים וביישובים ערביים, בעוד שמהחלטת הממשלה נפגעו גם יישובים יהודיים.

* הדוח מסתמך על תקנות ישנות, ומקבל את הצעת הנוסח של לוב שנדחתה לפיה עזה עדיין מהווה שטח כבוש אחרי ההינתקות.

* הדוח אינו מתייחס לגיוס וניצול ילדים על-ידי חמאס

* הדוח מחליף את שיקול הדעת של המפקדים בשטח בזמן אמת בשיקול הדעת של חברי הוועדה בדיעבד, וזאת בלא שעמד לרשותם המידע ההכרחי לצורך ניתוח אמיתי.

* כותבי הדוח מתעלמים ממאמצי ישראל, אף בעיצומה של הלחימה, לשמור על סטנדרטים הומאניטריים ולהגן על חיי אזרחים. הדוח מכיר, בחוסר רצון, ב"מאמצים משמעותיים" של ישראל לתת התרעות מראש לפני התקפת מטרות, הוא מבטל את האזהרות הללו כלא אפקטיביות.

* הדוח תומך ב"זכות" לכאורה של חמאס להשתמש בכוח נגד ישראל בשם ההגדרה העצמית

* גולדסטון טוען שלא מדובר בגוף שיפוטי ולפיכך "לא יכול היה להגיע למסקנות שיפוטיות", אך למרות זאת, הדוח שיפוטי מאוד באופיו ומסיק מסקנות שיפוטיות בנוגע לאשמה, ואף כולל "ממצאים משפטיים מפורטים" המתבססים על ראיות נסיבתיות.