"אין להתערב בשיקולי מזוז"

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון את תגובתה לעתירת העיתונאי יואב יצחק אשר דרש באמצעות עו"ד שולי אשבול לנמק מדוע לא יוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ונגד בכירים לשעבר בעיריית ירושלים בפרשת הבית ברחוב כרמיה.

על-פי תשובת המדינה, שנמסרה על-ידי עו"ד אורי קידר - סגן בכיר לפרקליט המדינה - דינה של העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות בשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אשר הכריע כבר שלא להעמיד לדין את המשיבים לעתירה. עוד ביקש מבית המשפט לחייב את הסוחט בהוצאות המשפט.

"עובדות המקרה מעידות כי העניין נבחן באופן יסודי על-ידי רשויות החקירה והתביעה. לאחר בחינת חומר החקירה החליט היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין את המשיב 3 [אהוד אולמרט, א.ו.] לדין בעבירות המיוחסות מחוסר ראיות. אין עילה להתערבות שיפוטית בהחלטה זו, בהתאם לאמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה", נכתב בתשובת המדינה.

"לא הוכח שהחלטת מזוז לקתה בחוסר סבירות קיצוני"

צילום: מני מזוז [צילום: פלאש 90]

פרקליטות המדינה אף מציינת כי העיתונאי יואב יצחק לא הצליח בעתירתו להראות שהחלטת היועץ המשפטי לממשלה לוקה בחוסר סבירות קיצוני. "הדבר מקבל משנה תוקף עת מדובר בהחלטה המבוססת על הערכת ראיות. לפיכך דינה של העתירה להידחות על הסף, ולגופה".

"מעבר לכך, נציין, כי הנחות שונות המשמשות את העותר בטיעוניו אין מדויקות ואין בהן לבסס את הנטען על ידו", נכתב בתשובת המדינה. בין היתר מציינים בפרקליטות את ההנחה שניתן ללמוד על שווי דירתו של אולמרט מתוך הערכת שווי הבטוחות שניתנו לו.

"הנחה זו שגויה שכן בטוחות מן הסוג שניתן במקרה הנדון מגלמות מטבען סיכון שלא ניתן יהיה לממשן במלואן בעת הצורך", ציינו, "באופן דומה מנסה העותר לבסס מסקנה מתוך ניתוח הפער שבין מחיר המכירה של דירתו של אולמרט לבין מחיר המכירה של דירות אחרות בבניין. אלא, שבין היתר, פער מחירים זה הוסבר על-ידי מסטיי בכך שמכירת הדירה לאולמרט אפשרה לצלוח באותה עת את המכשול העיקרי שהיה באותה עת לפרויקט - השגת מימון עבור רכישת דירתה של אחת מדיירות הבניין, דבורה גנני".

החלטה בעניין שאר המעורבים - טרם התקבלה

צילום: [צילום: איציק וולף]

עוד נכתב כי ביחס לשאר המשיבים - גיל מסטיי, אורי שטרית, אוסנת פוסט, מיכה בן נון, רות ביקסון ויהושע פולק - מדובר בעתירה מוקדמת משום שעניינם עדיין נמצא בדיון בפרקליטות מחוז ירושלים וטרם התקבלה בעניינם החלטה האם להעמידם לדין.

בתשובת המדינה צוין כי נוכח האינטרס הציבורי בהכרעה מהירה בעניינו של אולמרט הופרדה חקירתו מחקירת שאר המעורבים בפרשת כרמיה, וניתנה החלטה להגשת כתב אישום נגדו מבלי להמתין להחלטה בפרקליטות מחוז ירושלים ביחס לשאר המעורבים.

נותרו סימני שאלה ותהיות - אך אין ראיות להפללה

בתשובת הפרקליטות נאמר כי במהלך חקירת ראש הממשלה לשעבר אולמרט ביקשו גורמי החקירה לברר שלוש נקודות - האם המחיר ששילם על הבית ברחוב כרמיה היה מחיר ריאלי או שכלל רכיב של הנחה; האם ההנחה האמורה ניתנה בעבור השפעתו על עובדי ציבור לנהוג משוא פנים לטובת חברת אלומות, והאם היה מודע לכך; והאם ידע על הסיוע שניתן לפרויקט מטעם עובדי העירייה או האם פנה למי מהם בבקשה שיסייע לו או לחברת אלומות בקידום הליכי התכנון בעירייה.

"ממצאי החקירה לא העלו ראיות ברמה הנדרשת במשפט הפלילי לביסוס החשדות שנחקרו. לא נמצאו ראיות ישירות לקשר שוחדי או להשפעתו של אולמרט על מוסדות העירייה", ציינו בפרקליטות והוסיפו כי תמונת הראיות שקיימות נגד אולמרט מתבססת על ניתוח נסיבות מכירת הדירה, מחיר מכירתה וניתוח ההליכים שהתבצעו מול עיריית ירושלים - "כל זאת למרות שהחקירה לא הסירה תמיהות וסימני שאלה באשר לעסקה ולהתנהלות המעורבים בפרשה", הדגישו.

בין היתר צוין כי חומר הראיות נגד אולמרט כולל עדויות שונות של פקידי עיריית ירושלים שמהם עולה כי טיפול גורמי העירייה בכל הנוגע לפרויקט הבית ברחוב כרמיה היה חריג ולא שגרתי, וכי העובדה שמדובר בביתו שבו נמצאת דירתו של ראש העירייה לשעבר אולמרט השפיעה על התנהלות גורמים שונים בעירייה. "עם זאת לא נמצאו ראיות מספקות שפעילות זו נבעה מהתערבותו של אולמרט".

"אכן, החקירה הותירה כאמור סימני שאלה ותהיות באשר לעסקה ולהתנהלות המעורבים בפרשה. אולם המשפט הפלילי, מעצם טיבו, מגביל עצמו לטיפול במעשים פליליים שקיימת תשתית ראייתית מספקת להוכחתם. במקרה דנן לא היה די בחומר החקירה כדי לבסס את החשדות שנחקרו. משכך החליט היועץ המשפטי לממשלה, על דעת פרקליט המדינה, לסגור את תיק החקירה נגד אולמרט, כפי המלצת המשטרה והמלצת פרקליטות מחוז ירושלים", לשון תשובת המדינה.