הוסרה ההקפאה מעל חפירות בעיר דוד

שנה וחצי של הקפאת חפירות בעיר דוד הסתיימו. בית משפט העליון דחה (יום ב', 21.9.09) עתירה של תושבים ערבים המתגוררים בסמוך לחפירה בעיר דוד להורות על מניעתה.השופטים, עדנה ארבל, אדמונד לוי והמשנה לנשיאת בית המשפט העליון אליעזר ריבלין קבעו כי החפירות משפרות את רווחת התושבים באזור.

מדובר בחפירה ארכיאולוגית בעיר דוד לחשיפת תוואי תעלת ניקוז מהתקופה ההרודיאנית. בא-כוח העותרים, עו"ד ארשיד טען כי החפירות מתבצעות מתחת לבתיהם באופן "המסכן את חייהם וחיי בני משפחותיהם", גורמות ל"שקעים בכביש העובר ליד החלקות".עוד טען כי רשות העתיקות חופרת במקום ללא סמכות וכי חפירות אלו מהווה "השגת גבול ופלישה לקרקעות העותרים ויש בהן סיכון לקניינם של העותרים".

מקום מסתור לנמלטים מפני הרומאים

מנגד בא-כוחה של רשות העתיקות - עו"ד בר סלע, בא-כוחה של רשות לשמירת הטבע והגנים עו"ד שלום ובאי-כוחה של החברה לפיתוח מזרח ירושלים עוה"ד שר וווסלפריד, דחו את הטענות. רשות העתיקות טענה כי היא מבצעת חפירות הצלה לבקשת בעלי זכויות בקרקע וכי "ככל שהעמיקה החריפה נחשפו מימצאים בעלי חשיבות מתקופות שונות לרבות התקופה הביזנטית וימי בית שני. בין היתר נתגלה מבנה תעלת ניקוז מתקופת בית שני אשר לפי כתבי יוסף בן מתתיהו שימש מקום מסתור לנמלטים מהעיר ירושלים מפני הכובש הרומאי".

רשות העתיקות הביעה תמיהה על טענות העותרים לפיהן לא ידעו על החפירות אלא באיחור, שכן "מרבית הפועלים במקום הם מבני המשפחות הגרות בסמיכות לאזור החפירה". עוד טענה הרשות כי החפירות מתבצעות בסמכות על-פי הרשאה של מינהל רשות העתיקות והיתר לביצוע חפירה של רשות הגנים הלאומיים באשר החפירה מתבצעת בתחומי גן לאומי. רשות הגנים הלאומיים טענה כי העותרים באו לבית המשפט ב"חוסר נקיון כפיים" עם הטענה על סדקים בכביש שכן "העותרים או מקורבים להם שברו וניתצו את המדרכה הסמוכה לאתר החפירה כחלק ממאמציהם להוכיח כי הסדקים בכביש קשורים לחפירה".

תעלה עמידה במשך 2000 שנה

לטענת רשות הגנים עיקר העבודה באתר היא ניקוי פסולת שהצטברה בתעלת הניקוז ואין בעבודות אלו כדי להחליש את מבנה התעלה הבנויה אבני גזית. מבנה זה לטענתה "עמד בפגעי הזמן משך תקופה של אלפיים שנה". הסדקים בכביש ניבעו בשל היותו כביש מתקופת המנדט הבריטי שנפערו בו חורים וסדקים ללא קשר לעבודות במקום ובשל מצבו החלו באחרונה לסלול כביש חדש במקום. הרשות דחתה טענות על פגיעה בקניין וטענה כי לא הוכח במסמך כלשהו כי מדובר בבעלי זכויות בקרקע.

כאמור בית המשפט דחה את העתירה. השופטים קבעו כי לפעולות רשות העתיקות היתרים והרשאות נדרשים. כמו-כן נקבע כי מדובר בעבודות המבוצעות תחת פיקוח הנדסי מקצועי וכי נבנו קירות תמך למנוע נזק למגרשים סמוכים. השופטת עדנה ארבל ציינה כי הטענות של העותרים התייחסו לא לנזק לבתים אלא לכביש וכי זה נכלל בפרויקט שיפור תשתיות. עוד כתבה כי טענות העותרים על פגיעה בזכות הקניין לא הוכחה בראיות וכי ייתכן שהעותרים לא קיבלו הודעות על חפירות משום שהבתים נבנו ללא היתר כחוק.

מועיל לקידום מצב התשתיות

אל מול פגיעה מינורית אם קיימת כזו, "ניצב אינטרס ציבורי משמעותי בביצוע העבודות. אכן, חשיפת צפונות העבר שהיו טמונות מאות ואלפים בשנים בבטן האדמה היא נדבך מרכזי של המחקר האכיאולוגי. עריכתו של מחקר זה היא בבחינת אינטרס ציבורי רב היבטים, אם משום התרומה שיש בו להבנתנו את תולדות הארץ ואת תולדות העם היהודי, אם משום התרומה שיש בו להבנתנו מאורעות הסטוריים שיש להם חשיבות שאינה מצטמצמת אך לעם היהודי ולהסטוריה שלו. .. במקרה דנן האינטרס הציבורי בביצוע החפירות הארכיאולוגיות במקום יש בו תועלת לקידום מצב התשתיות באזור, לשיפור רווחתם של התושבים... אין הצדקה לפגוע ולהגביל את האינטרס הציבורי בביצוע עבודות חפירה במקרקעין".

בית משפט חייב את העותרים בשכר טירחת עורכי דין של הרשויות בסכום של 10 אלפים שקלים.