הצרכן הישראלי יכול לחייך מעט

שנת תשס"ט הייתה שנה טובה עבור ציבור הצרכנים בישראל, הידוע לשמצה במודעותו הנמוכה לעתים ובחוסר יכולתו לעמוד על שלו. כך עולה (יום ב', 21.9.09) מן הסיכום השנתי שערכה בנושא המוצעה הישראלית לצרכנות.

מן הסיכום עולה כי בשנה זו נכנסו לתוקף 19 חוקים חדשים או הוראות אסדרתיות חדשות, הבאים לשפר את מצבו של הצרכן מול העוסק.

להלן כמה מהתיקונים החשובים שהוכנסו בחוק הגנת הצרכן בשנה החולפת:

מבצע הוא מבצע ולא תרגיל בקידום מכירות

תיקון שנכנס לחוק הגנת הצרכן ב-1 בינואר השנה, קבע כי בפרסום מבצע, בעלי עסקים יחויבו לפרסם גם את המספר המינימלי של כל הפריטים שבמבצע ואת המספר המינימלי של הפריטים המוצעים בהנחה המקסימלית. חובה זו לא חלה על הפרסום במקום העסק או בחלון הראווה, והתיקון לא חל על פריטים שמחירם אחרי הנחה פחות מ-50 ש"ח. בנוסף, בעלי העסקים יידרשו להחזיק מלאי סביר של הפריטים שבמבצע, בהתאם להיקף הפרסום, ולפרסם מהי ההנחה. אם המלאי אזל או אם השירותים אינם עוד במבצע, החוק אוסר על העסק להמשיך ולפרסם את המבצע ברבים או בעסק עצמו.

אז 750 גרם ב-20 ש"ח או 1.4 ליטר ב-38 ש"ח?

תקנה חשובה נוספת המלווה אותנו מתחילת השנה האזרחית היא החובה של רשתות קמעוניות להציג את המחיר ליחידת מידה או על האריזות של המוצרים או על גבי תווית או שלט הצמודים למדף שעליו הם מונחים. כך, קיוו ברשויות הצרכניות, יוכל הצרכן לדעת מה מחיר המוצר לקילו או לליטר. המידע אמור להקל על הצרכנים להשוות מחירים בין מוצרים דומים, הנמכרים באריזות שונות, או להשוות בין אריזות של אותו מוצר בגדלים שונים.
עם זאת, התקנות החדשות לא חלות על מוצרי איפור, לחם לא ארוז, תרופות ותוספי מזון, יין, סיגריות, מוצרים שמחירם נמוך מ-10 אגורות, מוצרים הנמכרים במכונה אוטומטית, מוצרים מסוגים שונים הנמכרים באריזה אחת, מוצרים שמחירם הופחת בשל איכות ירודה או פגם, מוצרים המוצגים בחלון ראווה וחפצי אמנות ועתיקות.

אופס, עלה המחיר!

תקנה חשובה אשר נכנסה לתוקף השנה, קשורה לאותם הסכמים הנמשכים על פני חודשים ארוכים ושנים, אותם אנו עורכים עם חברות הסלולר, הטלוויזיה ונותני שירותים נוספים. עוסקים אלו מבטיחים לצרכנים הטבה או הנחה במחיר לתקופה מסוימת, או דורשים כי הצרכן יתחייב לתקופה מסוימת, וקובעים בחוזה כי בתום המבצע או בתום התקופה החוזה יתחדש אוטומטית. הצרכנים לא שמים לב מתי הסתיימה תקופת ההתחייבות או המבצע, ומגלים לפתע כי החוזה התחדש וכי הם משלמים מחיר הרבה יותר גבוה, ללא הודעה מוקדמת וללא הסכמתם לתנאים החדשים שלא הופיעו בחוזה המקורי. התופעה פוגעת הן בצרכנים והן בעוסקים בשל פגיעה בתחרות מפני שהצרכנים כבולים בחוזה ומנועים מלהתקשר עם ספק אחר בתנאים ובמחיר המתאימים לו. לקביעת החוק העקרונית יש יוצאי מן הכלל ותנאים רבים, ובאתר המועצה לצרכנות תמצאו מדריך שימושי כיצד ליישם את הוראות החוק החדש וכיצד לממש את זכויות הצרכן. חשוב לציין כי במקרה של הפרת החוק הצרכן רשאי לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 10,000 ש"ח.

יחזרו אליך

מכירים את היום בו אתם מצטרפים לשירות של חברה מסויימת ואחר כבוד תוך מספר דקות הנכם מחוברים ומתחילים לשלם? מכירים גם את עוגמת הנפש וה"ויה דולורוזה" הכרוכה בניסיון להתנתק מאותו שירות? אז לפחות ע"פ החוק - לא עוד! ב-12 לאוקוטובר 2008 נכנס לתוקף תיקון לחוק הגנת הצרכן בנושא הינתקות משירותים מתמשכים. התיקון לחוק אוסר על עוסק להמשיך ולחייב צרכן אשר הודיע על רצונו להתנתק מהשירות. במועצה לצרכנות מתקבלות תלונות רבות של צרכנים המבקשים להתנתק משירותים מתמשכים ונתקלים בקשיים רבים שמערימים עליהם בתי העסק השונים - החל מ"טרטור" וחסמי הינתקות שונים שמטרתם להתיש את הצרכן שביקש להתנתק מהשירות תוך כדי המשך גבייה במשך חודשים רבים לאחר קבלת בקשת ההינתקות. החוק חל על כל סוגי העסקות לרכישת מוצרים או שירותים לאורך זמן, לרבות כל שינוי או תוספת לעסקה זו, למעט אספקת שירותי גז. גם כאן, במקרה של הפרת החוק הצרכן רשאי לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 10,000 ש"ח.

הצרכן הקטן עומד איתן מול חברות הסלולר

צילום: [צילום: פלאש 90]

אחת מהמהפכות הצרכניות שחלו כאן בשנה האחרונה קשורה לאסדרה נרחבת בפעילות של חברות הסלולר, אשר יש שיאמרו שהפכו בצדק מושא לגנאי ותיעוב בקרב מרבית צרכני הסלולר בישראל, שכידוע אוהבים מאוד את הטלפון הנייד שלהם, אך קצת פחות את החברה המספקת להם אותו.

תיקון רישיונות חברות הסלולר אסר השנה על החברות להעלות תעריפים למנויים פרטיים במשך תקופת ההתחייבות. החוק חל רק על חוזים חדשים, ומה-1 בינואר מפעילי הסלולר חויבו להציג למנוייהם תנאי התקשרות סופיים, ידועים וקבועים מראש לכל תקופת ההתחייבות. תעריפי השירותים נקבעו ביום ההתקשרות על-ידי המפעיל, והם יישארו אחידים ונקובים בשקלים למשך כל תקופת ההתחייבות. התיקון לא חל על חוזים קיימים, אלא רק על חוזי התקשרות חדשים.

הקע למהלך החל באוקטובר 2007, אז המועצה לצרכנות פנתה למשרד התקשורת בבקשה לבחון את התנהלות חברות הסלולר בעניין בגלל הפגיעה החמורה בציבור הצרכנים. בעקבות פניית המועצה לצרכנות ובעקבות תלונות צרכנים, משרד התקשורת ערך שימוע בעניין וזה הוביל בסופו של דבר לרפורמה החדשה.

חיוב על-פי מקטעי שנייה אחת במקום 12 שניות

תיקון רישיונות חברות הסלולר כפה גם על חברות הסלולר לחייב את לקוחותיהן לפי יחידות זמן אוויר של שנייה, ולא 12 שניות כפי שהיה נהוג עד תחילת השנה - והיווה לחברות מחזור הכנסה נאה של מיליוני שקלים, שכלל לא היתרגמו לכדי שירות כלשהו לצרכן, אשר שילם על במצטבר על אינספור שניות שכלל לא נוצלו לשיחה. עוד קבע התיקון, כי אי-אפשר להציע חלופות אחרות, כגון תוכניות של תעריפים על-פי דקת שיחה. משרד התקשורת דחה את כניסתו לתוקף של תיקון זה במספר שנים על-מנת לאפשר לחברות הסלולר להיערך לתיקון שיטת החיוב.

מבדיקת משרד התקשורת שנעשתה בשנת 2006 עלה כי חברות הסלולר המשיכו לשווק תוכניות לפי דקת שיחה, כפי שהרישיון אפשר להם, אולם הן הפכו את שיטת החיוב הזאת לשיטת חיוב עיקרית, ובחלק מהחברות שיעור המצטרפים לתוכניות לפי דקה הגיע ליותר מ-80%.

עוד עלה מבדיקת משרד התקשורת כי תוכניות החיוב לפי דקה פוגעות בלקוחות, שכן מספר השניות הלא מנוצל, שעבורו משלם הלקוח, גדול בהרבה בתוכניות אלה מאשר בתוכניות הרגילות, המחייבות לפי 12 שניות, והנזק הכספי של הלקוחות עמד כאמור על עשרות מיליוני שקלים.

משרד התקשורת ערך שימוע ובדיקה בנושא, והורה על ביטול תוכניות החיוב לפי דקה ב-2007.

רוצה את המכשיר החדש? התחייב ל-36 חודשים!

בדיקת משרד התקשורת העלתה כי חברות הסלולר נוטות לכרוך את מכירת המכשירים הסלולריים עם מכירת שירותים סלולרים למנוי. כך, מנוי המצטרף לרשת סלולר או משדרג מכשיר סלולר, רוכש בדרך כלל את המכשיר שלו כחלק מהסכם ההתקשרות, ובמקביל זוכה להנחה מתמשכת במחיר המכשיר בהתאם לצריכת זמן אוויר, באמצעות זיכוי בתשלום החודשי.

בדיקת המועצה לצרכנות העלתה כי בדרך כלל, חברות הסלולר המציעות הנחה ברכישת מכשירים, מתנות את ההטבה בשימוש במכשיר במשך תקופה של 36 חודשים. על-ידי כך, חברת הסלולר כובלת את הצרכן לתקופה של 36 חודשים, וצרכן המבקש לנייד את המספר שלו לחברה מתחרה יידרש לשלם קנסות להחזר הטבה על המכשיר שנרכש. מכאן כי הגבלת תקופת ההתחייבות ל-18 חודשים שנכנסה לתוקף בשנת 2008 רוקנה מתוכן.

ב-28 ביולי השנה התקבלה החלטה של משרד התקשורת לפיה על חברות הסלולר לנתק את הזיקה, ככל שקיימת, בין מכירת ציוד קצה בידי החברה לבין מתן הטבות הנוגעות לשירותי טלפוניה וזאת באופן שיאפשר למנוי אשר רכש את ציוד הקצה מידי ספק אחר, לקבל את אותן הטבות.

בהתאם, מנוי אשר רכש מספק אחר מכשיר מדגם מסויים, המשווק על-ידי חברת הסלולר בעת פנייתו אליה, יקבל את אותה הטבה להטבה הניתנת למי שרכש את המכשיר מחברת הסלולר. תיקון הרישיונות ייכנס לתוקף ביום ב-1 בנומבמבר הקרוב.

סדר בבלגן

שיפור נוסף לצרכן שבוודאי יפלוט מידי רבים אנחת רווחה, הוא השינוי שנכנס לתוקף לפני מספר ימים, ב-15 לספטמבר, והוא השלב הראשון של תיקון רישיונות המחייב את חברות התקשורת בפירוט וגילוי נאות בחשבונות הטלפון של לקוחות פרטיים. מידע זה יאפשר לצרכן להחליט אם כדאי לו להישאר בתוכנית התעריפים שלו ולשקול כיצד ניתן לצמצם את הוצאותיו.

הפרטים שיפורטו בחשבונות הטלפון מעתה: משך תקופת ההתחייבות ומועד סיומה, גובה דמי היציאה (נכון לתקופת החשבון העוקבת) שיידרש המנוי לשלם במקרה של סיום ההתקשרות לפני תום המועד הנ"ל, סכום החזר הטבה בגין רכישת ציוד קצה וגםמידע בדבר האפשרות לבקש פירוט בכתב של קנסות היציאה והחזרי הטבה. הוראות נוספות ייכנסו לתוקף בדצמבר 2009.

הקץ לזבל האינטרנטי

ב-1 בדצמבר 2008 נכנס לתוקף התיקון לחוק התקשורת האוסר משלוח פרסומת מסחרית בדוא"ל, בפקס, במסרון (SMS) או באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, ללא אישור של הנמען. מטרת החוק למגר את תופעת ההפצה ההמונית של פרסומות בלתי רצויות המכונה "ספאם" (או דואר זבל) באמצעות רשת התקשורת. הפרת הוראות החוק מהווה עבירה פלילית, ודינה קנס של עד 202,000 ש"ח.

החוק אוסר על משלוח דברי פרסומת לנמען, בכל אמצעי תקשורת כאמור, ללא הסכמה מפורשת מראש של הנמען. היוצא מן הכלל הוא שאין צורך בהסכמה מראש של הנמען אם בעת רכישת מוצר או שירות הנמען מסר את הפרטים שלו, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שלו ישמשו לצורך משלוח דברי פרסומת מסוג דומה לזה שנרכש, ונתן לנמען הזדמנות לסרב למשלוח דברי פרסומת.

לצערם של רבים, החוק לא חל על שיווק בשיטת הטלמרקטינג ועל דיוור ישיר בתיבת הדואר. במקרה ובו בית עסק עבר על החוק, הנמען רשאי להגיש תביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק שלא יעלה על 1,000 ש"ח על כל פרסומת שקיבל. כמו-כן, אפשר להגיש תובענה ייצוגית נגד המפרסם אם מתקיימים התנאים להגשת תובענה ייצוגית