נפגעי טרור מתקשים לחזור לשגרת חייהם

נפגעי טרור ומשפחות שכולות מתקשים לחזור לשגרת חייהם ונאלצים להתמודד עם קשיים כלכליים, חברתיים ונפשיים זמן רב לאחר האירוע. כך עולה (יום א', 13.9.09) ממחקר של הקרן לנפגעי טרור בסוכנות היהודית.

המחקר נערך על-ידי בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, בקרב מדגם מייצג של 179 אנשים, שנפגעו בפעילות מבצעית (בעיקר במלחמת לבנון) או באירועי טרור (כמו פיגועים, ירי קאסמים וירי קטיושות) ובנוסף, 75 משפחות שאיבדו את יקיריהן בפעילות מבצעית או באירועי טרור. אחוזי הנכות של נפגעי הטרור נעו בטווח הרחב של 0%-100% נכות.

זקוקים לתמיכה נפשית וחברתית

מנתוני המחקר עולה, כי ככל שחולף יותר זמן מהאירוע הקשה, כך גובר הצורך של הנפגעים בתמיכה נפשית: 81% מנפגעי הטרור ו-63% מהמשפחות השכולות, ציינו כי חודשים או שנים לאחר האירוע, הם חשים צורך בסיוע נפשי מגורם מקצועי כמו: טיפול פרטני, קבוצתי או השתתפות בסדנאות.

כמו-כן, נמצא כי 33% מההורים השכולים ו-44% מנפגעי הטרור אמרו כי הם נזקקו לייעוץ זוגי. עוד עולה, כי 97% מנפגעי הטרור ו-67% מבני המשפחות השכולות גם ציינו כי הם זקוקים לתמיכה חברתית עבורם ועבור בני משפחתם.

קושי כלכלי ומקצועי

מהממצאים עוד עולה, כי רבים מהנפגעים ובני משפחותיהם מתמודדים עם קשיים משמעותיים בתחום הכלכלי והמקצועי. על-פי הנתונים, 52% מנפגעי הטרור אינם עובדים ו-94% מאלה שניהלו עסקים עצמאיים, זקוקים לסיוע כלכלי לשיקום העסק.

עוד עולה, כי גם 36% מהמשפחות השכולות אינם עובדים, לעומת 2.6% מנציגי משפחות שכולות שלא עבדו לפני נפילת בנם. בנוסף, 15% ציינו, כי החליפו מקום עבודה לאחר נפילת הבן ו-80% מאלה שניהלו עסק עצמאי, זקוקים לסיוע בשיקומו. בנוסף נמצא, כי 35% מבני המשפחות השכולות דיווחו כי בעקבות השכול על מות יקיריהם נוצרו להם חובות משמעותיים.

מתוצאות המחקר עוד עולה, כי 58% מנפגעי הטרור ו-62% מבני המשפחות השכולות, זקוקים לייעוץ כלכלי ולהדרכה, עקב המצב שנוצר לאחר הפגיעה.

שואפים להגשמה עצמית

אירועי הטרור השפיעו על הצורך בהגשמה עצמית. על-פי הממצאים, 44.4% מנפגעי הטרור חשים צורך בהסבה מקצועית על-מנת להגשים את עצמם בעקבות האובדן, וכך גם חשים 39% מקרב המשפחות השכולות. בנוסף, העידו הנשאלים על צורך בפיתוח תחביבים, פעילות ספורטיבית ועוד.

מנהל הקרן לנפגעי טרור בסוכנות היהודית, אלי כרמלי, אמר כי התמונה העולה מן המחקר מלמדת שהתמודדות המשפחות השכולות, כמו גם הנפגעים עצמם עם האירוע, היא תהליך ארוך טווח וכי יש לתת לנפגעים תמיכה מתמשכת, על-מנת לאפשר להם לחזור למעגל העבודה ולמעגל החברתי.

"הקרן למען נפגעי הטרור של הסוכנות היהודית מעניקה לנפגעים סיוע בתחומים משלימים, בנוסף לסיוע שמעניקה המדינה, כדי לעודד אותם לשוב לחיים כמה שיותר שיגרתים ויצרניים", אמר כרמלי.

פרופ' מריו מיקולינסר, דיקן בית הספר החדש לפסיכולוגיה בבינתחומי הרצליה, ציין כי מהממצאים מצטיירת תמונה מורכבת של קושי וצרכים שאינם מסופקים דיים מחד-גיסא, זאת לצד צורך בצמיחה מתוך הקושי והגשמה עצמית מאידך-גיסא, וכפי שתיארה זאת אחת המרואיינות, נפגעת טרור: "לראות מה הדברים הטובים ביותר שאני יכולה לעשות בשביל עצמי אחרי הדבר הנורא שקרה לי".

לדברי פרופ' מיקולינסר, המחקר מראה כי אחוז נכבד מבין הנפגעים והמשפחות השכולות מדווחים כי שינו את סדרי העדיפויות שלהם בחיים, שיחסיהם עם אנשים אחרים הפכו למשמעותיים יותר בעקבות האירוע, ושכעת הם רואים עצמם כחזקים יותר מכפי שראו עצמם לפני האירוע.