נפגעי תאונות חקלאות - פי 3 מבתעשיה

גורמי תאונות עבודה בחקלאות

• נפילות מרום, בעיקר בקטיף ובגדיד
• פגיעות והתהפכויות טרקטורים, מכונות ומיכון
• עצמים נעים או סובבים (רצועות, חגורות וגלי הנעה)
• חומרי הדברה (רעלים, אדים רעילים, ריסוסים)
• חשיפה מרובה לשמש שגורמת למחלות עור
• מכות חשמל

צוות בינמשרדי בראשות מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ', יוקם במטרה לבחון את העברתו למסגרת ממשלתית של נושא הפיקוח וההדרכה למניעת תאונות עבודה בחקלאות. כך סיכמו ביניהם שרי מפלגת העבודה שלום שמחון מהחקלאות ויצחק הרצוג מהרווחה.

במהלך כינוס לבטיחות בחקלאות (יום ד', 9.9.09) באפעל, אותו יזם המרכז החקלאי במטרה להגביר את המודעות לפעילות מניעת תאונות עבודה בחקלאות, פנה שמחון להרצוג וביקש כי שירות ההדרכה לבטיחות, שניתן עד היום לחקלאי באמצעות גופים התנדבותיים, יינתן כשירות מטעם הממשלה. שמחון הציע כי שירות זה ייכלל כיחידה בשירות ההדרכה (שה"מ) במשרד החקלאות ויתוקצב בצורה מסודרת. הרצוג אמר כי הבטיחות עולה למודעות הציבור רק במקרים של אסונות, אך בפועל הבעיות רבות, וכי בצוות שיבחן את הנושא יש לכלול גם את הביטוח הלאומי, את המוסד לבטיחות ולגיהות ואת משרד התמ"ת.

מתחילת שנת 2009 נפגעו 2,950 חקלאים ועובדים במגזר החקלאי מתאונות עבודה. לדברי מנהל המדור לבטיחות במרכז החקלאי, אריה כרנדיש, הנזק למשק הלאומי כתוצאה מהתאונות בחקלאות נאמד ב-85 מיליון שקל, בעיקר כתוצאה מפיצויים שהמוסד לביטוח לאומי נדרש לשלם לנפגעים ולבני משפחותיהם ואובדן ימי עבודה. כרנדיש ציין שמספר הנפגעים בחקלאות גבוה פי 2.8 ביחס לתעשיה בישראל וגבוה בהרבה בחקלאות ביחס למדינות המערב. לדבריו, כיום רק כ-20% מהעובדים בחקלאות נחשפים לפעילות הדרכה בתחום הבטיחות והבריאות התעסוקתית בחקלאות.

מניתוח התאונות עולה שחלק מהמקרים ניתן למנוע, באמצעות פעולות הדרכה נכונה והסברה רחבה בקרב כלל החקלאים והמועסקים בחקלאות ועל-ידי נקיטת צעדי זהירות. מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, מצדד ברעיון, שלדבריו יחייב היערכות מחודשת ויביא לצמצום התאונות. "אין שום סיבה שמדינה ישראל תעמוד מעל הממוצע העולמי מבחינת מספר הנפגעים. יש כיום זילות של חיי אדם בתחום תאונות העבודה וניתנת לכך חשיבות פחותה ביחס למניעת נפגעי טרור, תאונות דרכים או נפגעי אלימות ודבר זה צריך להיפסק", אמר.