בג"צ דחה ההכרעה בחוק טל

"מה שהחל בקימום עולם התורה לאחר השואה, הפך לסוציולוגיה של חברה שלמה שאינה נושאת כמעט בעול מרכזי במדינת ישראל, השירות הצבאי; ובטוחני שבסתר ליבם חשים בקושי ובמבוכה גם ראשי הציבור החרדי ורבים רבים מבני ציבור זה, אלא שנכנסו למבוך שהם מתקשים לצאת הימנו" (השופט רובינשטיין)

בית המשפט העליון קבע (יום ג', 8.9.09) פה אחד כי יש לדחות לפרק זמן קצוב נוסף את שעת ההכרעה בסוגיית חוקתיותו של חוק דחיית השירות, "חוק טל". דיון נוסף יתקיים בנושא רק בעוד שנה ושלושה חודשים.

פסק הדין ניתן על-ידי הרכב של תשעה שופטים במענה לחמש עתירות שהוגשו לבית המשפט העליון בעניין חוק טל. העותרים טענו כי יש לבטל את החלטת הכנסת בדבר הארכת תוקפו של חוק דחיית השירות ולקבוע כי החוק אינו חוקתי. חלק מן העותרים טענו לחלופין כי יש להורות על הארכת תוקפו של החוק לתקופה קצרה מחמש שנים וכן כי יש להורות על קביעת קריטריונים ומדדים לבחינת הצלחתו, או לאפשר גם לאזרחים שאינם תלמידי ישיבות ליהנות מן הזכויות לפי החוק.

לדבריהם, במהלך השנים שחלפו מאז חקיקתו של חוק דחיית השירות אין רואים כל שינוי משמעותי מבחינת תוצאות הפעלתו של החוק ולא הוכחה יעילותם של מנגנוני השירות הצבאי הנדחה, השירות האזרחי ושנת ההכרעה הקבועים בחוק. לעומת זאת, ישנה עלייה תלולה במספר הנהנים מדחיית השירות וחלקם היחסי בכל שנתון גיוס מאז חקיקת החוק מצוי במגמת עלייה מתמדת.

בפסק הדין שנכתב על-ידי השופטת אסתר חיות נכתב כי הדחייה הנוספת בבחינת שאלת החוקתיות של החוק נועדה לברר במהלך תקופה זו אם המנגנונים הקבועים בחוק שהחלו לפעול יש בכוחם לחולל שינוי משמעותי.

"בחנו את הטענות שהעלו הצדדים בפנינו הן בכתב והן על-פה בדיון שהתקיים ביום 7.6.2009, והגענו לכלל מסקנה כי טרם שנקבע עמדה סופית באשר לחוקתיותו של חוק דחיית השירות ובאשר להארכת תוקפו למשך חמש שנים נוספות, יש לאפשר למנגנונים המיועדים ליישומו שאך זה מקרוב קרמו עור וגידים והחלו לפעול (המסלולים המיוחדים שהוקמו בצה"ל ומערך השירות האזרחי), להוכיח את יעילותם או אי-יעילותם במבחן התוצאה למשך פרק זמן קצוב נוסף. בחלוף פרק זמן זה נשוב ונבחן את נתוני הגיוס לצה"ל ולשירות האזרחי של דחויי השירות וכן את יתר הטענות והשיקולים הצריכים למתן פסק-דין בעתירות שבכאן", נכתב בפסק הדין.

השופטת חיות ציינה את מורת רוחה מן ההתנהלות האיטית של מוסדות המדינה בכל הנוגע ליישום חוק טל.

"קצב הטיפול במנגנונים המיועדים להפעלת החוק וקצב הקצאת המשאבים הנדרשים לצורך כך רחוקים מאוד ממה שניתן היה לצפות לו בנסיבות העניין. זאת, בייחוד בהינתן פרק הזמן המשמעותי שחלף מאז נחקק החוק בשנת 2002. בית משפט זה הביע את מורת רוחו בהקשר זה כבר בפסק הדין בעניין התנועה לאיכות השלטון שניתן ביום 11.5.2006, אך נראה כי גם מאז לא אצה הדרך לגורמים המופקדים על כך ברשות המבצעת וגרירת הרגליים נמשכת", כתבה.

עם זאת ציינה כי לאחרונה ניכר מאמץ של הממשלה שורה של מהלכים לקידום הטיפול בנושא ובראשם הקמתה והפעלתה של מינהלת שירות אזרחי-לאומי במשרד ראש הממשלה, בראשות ד"ר ראובן גל.

"ייתכן כי ריכוז המאמצים בעת האחרונה הוליד שינוי מסוים אשר קיבל ביטוי בכך שמספר המשרתים בשירות האזרחי מבין דחויי השירות גדל פי עשרה (705 ביוני 2009 לעומת 70 במאי 2008), אך גידול זה שהוא מרשים לעצמו רחוק מלהצביע על השינוי המשמעותי הנדרש להוכחת הקשר הרציונאלי בין התכלית המשולבת שנועד החוק להגשים ובין האמצעים שנקבעו בחוק להשגתה, אם מביאים בחשבון את העובדה כי בשנת 2008 הגיע מספרם של דחויי השירות במסגרת הסדר תורתו-אומנותו ל-4,672 איש מבין המיועדים לשירות ביטחון", נכתב בפסק הדין.

ביניש: לא נותר אלא להצטרף למורת הרוח

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, ציינה כי היא מסכימה לאמור בהחלטת השופטת חיות. "אין לי אלא להצטרף למורת הרוח שכולנו שותפים לה, עקב היישום האיטי של ההסדר הן לעניין הגיוס לצבא והן לעניין השירות האזרחי", דברי ביניש.

גרוניס: דבק בעמדתי - העתירה לא מכוונת נכון

השופט אשר גרוניס הדגיש בדבריו כי גם בעבר ציין שהעתירות נגד חוק טל אינן מכוונות לכיוון הנכון.

לדבריו, היה ראוי לעתור נגד 'השרים הנוגעים בדבר' שלא חוקקו את החוק בנוגע ל'שירות אזרחי'. "אחת הבעיות המרכזיות שנתגלו הינה אי-כינונו של הסדר בדבר 'שירות אזרחי'. פגם זה ניתן היה לתיקון אילו העתירה הייתה מכוונת לא כנגד חוקתיותו של החוק אלא כנגד אי יישומו על-ידי השרים הנוגעים בדבר, באשר לשירות האזרחי", כתב בזמנו בפסק הדין בעתירת התנועה לאיכות השלטון.

עם זאת ציין כי הוא תומך בפסק הדין של השופטת חיות לדחייה של הדיון בחוקתיות של חוק טל.

השר הרשקוביץ: מגמת התנדבות חרדים תגיע לפריצת דרך

שר המדע והטכנולוגיה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, הממונה על מנהלת השרות האזרחי–לאומי אמר בעקבות פסיקת בג"צ בעניין חוק טל ואמר כי לאחרונה ניכרת מגמת עליה בהתנדבות חרדים לשרות האזרחי – לאומ".

"אני מאמין שבאמצעות צעדים לעידוד ההתנדבות בקרב החרדים, מגמה זו תתחזק בשנה הקרובה עד כדי פריצת דרך היסטורית", העריך.

ח"כ פינס: על ברק לבטל את החוק שיהפוך לבכיה לדורות

בעקבות המסר של בג"צ כלפי המדינה בנוגע לחוק טל, אומר ח"כ אופיר פינס, כי חוק טל הוא בכייה לדורות.

"אני קורא לשר הביטחון לקרוא את הכתובת על הקיר ולפעול באומץ לבטל חוק שנזקיו אדירים", אמר.

לדברי פינס, על המדינה להעדיף את ביטחון ישראל על שיקולים פוליטיים.

"חוק טל הוא בכייה לדורות, מנציח אי-שירות בצה"ל ונותן לו גושפנקה חוקית. החוק מפורר הסולידאריות החברתית ופוגע פגיעה קשה בצבא. ההסדר נכשל כישלון חרוץ וחובה לבטלו. אני קורא לשר הביטחון, שכראש הממשלה ילד חוק זה, לפעול באומץ לביטול ההסדר שנזקיו לישראל אדירים, וגדלים משנה לשנה. אני מקווה שהמדינה תנצל את פרק הזמן שנתן לה בג"צ כדי לכונן את השינוי הנדרש במהרה. אנחנו במקום כמעט בלתי-הפיך", אמר.

רובינשטיין: היכן המוסר של מי שלא נושא בעול

שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין ציין בהחלטה כי הוא מצטרף להחלטתה של השופטת חיות בלב כבד.

לדבריו, התקדמות ההסדר שקבעה ועדת טל היא בזחילה, טיפין טיפין, עם כל רצונם הטוב של מוסדות המדינה והמינהלת.

"הרבה יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להיניק. ואכן, האתגר להפוך את המגמה מזרם דקיק של מצטרפים להחלה רחבה מונח לפתחם של מנהיגי הציבור החרדי; הרי מה שהחל בקימום עולם התורה לאחר השואה, הפך לסוציולוגיה של חברה שלמה שאינה נושאת כמעט בעול מרכזי במדינת ישראל, השירות הצבאי; ובטוחני שבסתר ליבם חשים בקושי ובמבוכה גם ראשי הציבור החרדי ורבים רבים מבני ציבור זה, אלא שנכנסו למבוך שהם מתקשים לצאת הימנו", ציין.

רובינשטיין, אדם חובש כיפה, ציין כי חלקו עם החפצים כי לימוד התורה בישראל יימשך וישגשג. "אין כל צל צלה של סתירה בינו לבין שירות צבאי, וגם אין מניעה כי אחוז קטן של תלמידי ישיבה נבחרים ימשיכו בהסדר תורתו אומנותו. אבל הרוב הגדול - שאני; כאן המדובר בחברה שלמה שכמעט שאינה ממלאת חובה שבחוק וגם במוסר, והיכן המוסר והמידות הטובות? וכבר אמרו חכמים, "וכל המצער עצמו עם הציבור זוכה ורואה בנחמת ציבור" (בבלי תענית י"א, א'). לימדונו רבותינו כי אסור להיוואש, ועל כן אצטרף בכל זאת הפעם להצעת חברתי כאמור", כתב בהחלטה.