עתירה: לחקור שופטת בדימוס בעבירת סוביודיצה

שרה פריש

• נולדה בישראל בשנת 1948
• ב-1966 סיימה את לימודיה התיכוניים
• ב-1971 סיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטת ת"א
• לאחר התמחות של שנתיים קיבלה רישיון לעריכת דין
• בשנים 1980-1972 עבדה בפרקליטות מחוז המרכז ותיפקדה כסגנית לפרקליטת המחוז
• בשנים 1994-1981 מונתה לכהונת שופטת בבית משפט השלום בפתח תקוה
• ב-31.12.94 פרשה לגימלה, הקימה את מכללת שערי משפט ועוסקת במתן ייעוץ משפטי ובעריכת בוררויות

בכיר לשעבר בעיריית תל אביב עתר לבג"צ בבקשה להורות על חקירה פלילית נגד השופטת בדימוס שרה פריש (יום ג', 1.9.09). זאת בטענה כי ביצעה לכאורה עבירה של סוביודיצה במסגרת ראיון למקומון.

העותר, יהושע בן אריה, בעבר מנהל יחידה באגף הארנונה, טען באמצעות באי-כוחו עורכי הדין יצחק בם ומיכאל דבורין ממשרד בם, דבורין, כהן וחיים משגב ממשרד חיים משגב ושות', כי מדובר בחשד לסוביודיצה במסגרת ראיון של פריש למקומון ידיעות אחרונות בתל אביב. ראיון שעניינו משפט המתנהל נגד בן אריה על עבירה לכאורה של "העלבת עובד ציבור". התיק נגדו נפתח לאחר שמתח ביקורת על התנהלות פריש, בוררת פרטית, במסגרת הבוררות שניהלה כשהוא אחד הצדדים בה.

סימנה את התוצאה

בעקבות פרסום הראיון, פנה בן אריה ליועץ המשפטי בדרישה לפתוח בחקירה נגד פריש בחשד לעבירת סוביודיצה. היועץ המשפטי שלח אותו להתלונן אצל נציב תלונות הציבור על השופטים, אך בנציבות דחו את התלונה בטענה כי מדובר בתלונה נגד שופטת בדימוס לפיכך אין הנושא בסמכותם. בן אריה שב אל היועץ המשפטי, וזה שלח אותו הפעם לפרקליט המדינה, אך גם הוא דחה את התלונה.

כאמור, בן אריה הגיש עתירה ודרש להורות על חקירה נגדה. לטענתו, לדבריה בראיון יש השפעה על ההליך ותוצאותיו, הדברים נאמרו לעיתון הנפוץ במדינה, והיא אף "סימנה" את "התוצאה הרצויה" - ענישה "למען ייראו וייראו", לפיכך עולה החשד לסוביודיצה.

גם היותה שופטת בדימוס מהווה "נסיבה מיוחדת", טוען בן אריה, "שופט הפורש מכס השיפוט אינו מתפרק מהודה והדרה של גלימתו. בכל אשר ילך הוא מייצג בעיני הציבור את הרשות השופטת לטוב ולרע. כל ניסיון מצידו למנף את מעמדו בעבר כדי לקבל יחס מועדף בהווה יתפרש בעיני הציבור כהתנהגות בלתי ראויה, כיוון שיש בכך כדי לרתום את היוקרה הציבורית של התפקיד לקידום אינטרסים אישיים".

שופט בדימוס צריך, לטענתו, לשקול כל התבטאות ציבורית וראיון לעיתון, כיוון שדבריו "נשמעים באופן שונה מאשר אותם דברים שמשמיע אזרח מן השורה... מכיוון ששאריות אבק הכוכבים של המשרה השיפוטית דבקו בהם. שימוש באבק כוכבים זה למטרות אישיות מהווה ניצול בלתי הולם של המעמד והכבוד שהחברה מעניקה לשופטים - וזה בדיוק מה שעשתה פריש בראיון לעיתון".

קריצה קוליגיאלית לשופט

דבריה לעיתון מהווים, לטענתו, "קריצה קוליגיאלית לשופט מכהן האמור לדון בעניין בו היא מעורבת... באומרה כיצד ראוי שהתיק יסתיים היא מביעה את דעתה לא רק כמתלוננת אלא כשופטת בדימוס, שלה העוז והמשרה לקבוע מהו האינטרס הציבורי וכיצד יש לנהוג. בהתבטאות כזאת בזכות ארשת הסמכות שאותה עוטה השופטת בדימוס, יש פוטנציאל מיוחד של השפעה על ההליך המשפטי ושל פגיעה באמון הציבור בטוהר ההליך".

הרושם אף מתעצם "נוכח עצם הגשת כתב אישום ייחודי שעוד לא הוגש כמותו בישראל, שיש בו להעיד לכאורה שמאן-דהוא התגייס לטובת השופטת בדימוס תוך עיוות כמה וכמה נורמות משפטיות, כגון: מי יכול להיחשב עובד ציבור או מה היא העלבת עובד ציבור".

בן אריה דורש מבית המשפט להתערב ולהורות לפתוח בחקירה נגד פריש. לטענתו, היועץ המשפטי, בהחלטתו, "התעלם משיקולים רלוונטיים וביסס את דעתו על נימוקים שאינם מעוגנים בעובדות. מעשיה של פריש מהווים ניסיון פסול להקרין מסמכותה כבעל תפקיד שיפוטי בעבר על ההליך המתנהל אשר היא צד בו. מעשים כאלה אסור שיישארו בלא מענה הולם".