בעל המקצוע "לקח" על עצמו עבודה בעייתית

אילן בר קדם תבע את אלי בסט בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שלא היה מרוצה מעדשות למשקפיים. לדבריו, מאז שרכש את העדשות הן לא התאימו למסגרת המשקפיים ואחת מהן נשמטה מהמסגרת ונשברה. בר קדם ביקש להחזיר לו את הסכום ששולם לנתבע בסך של 1,500 שקל, בתוספת פיצוי בגין הוצאות נסיעה לחנות הנתבע בירושלים בעוד הוא מתגורר בתל אביב, ועוגמת נפש. בר קדם גילה שהתייאש מהמשקפיים וקנה מסגרת ועדשות בחנות אחרת.

בכתב ההגנה טען הנתבע שבר קדם הגיע אליו עם מסגרת משקפיים שנרכשה במקום אחר, וביקש לרכוש עדשות מולטיפוקליות. "הסברתי לו שסוג העדשות לא יתאים למסגרת ועל כן יהיה צורך להדביק את העדשות למסגרת. כמו-כן הדגשתי שיתכן ומידי פעם יהיה עליו לחזור לחנות כדי לבצע הדבקה חוזרת של העדשות למסגרת". הנתבע הוסיף שבר קדם הגיע לחנות מספר פעמים ובכל פעם התלונן שהעדשות אינן תקינות. "הסכמתי לשדרג את העדשות על חשבוני, והרכבתי לתובע עדשות שעלותן 4,500 שקל מבלי לבקש תמורה נוספת". הנתבע הגיש נגד בר קדם תביעה שכנגד בה ביקש את ההפרש בין מחיר העדשות וכן פיצוי בגין עגמת נפש והוצאות.

בדיון הראה בר קדם לשופט כרמי מוסק את המסגרת והעדשות. "המסגרת נראתה מפורקת ושבורה, אחת מהעדשות לא מחוברת למסגרת והשנייה מודבקת באופן חובבני למדי", קבע השופט בפסק הדין. "הנתבע שגה בכך שקיבל על עצמו לבצע עבודה שמלכתחילה הייתה בעייתית וזאת לדבריו שלו. הנתבע לא היה צריך לקבל על עצמו עבודה מסוג זה, היינו הדבקת עדשות למסגרת שאינה מתאימה לכך, כאשר מראש הוא יודע שמידי פעם העדשות תפרדנה מהמסגרת. מדובר אפוא בעבודה שמראש דינה היה להיכשל.

"גם על התובע מוטלת אחריות לאחר שהוסבר לו כי מדובר בביצוע עבודה שאינה שגרתית וכי יצטרך מידי פעם לחזור אל הנתבע. בנסיבות אלה, ראוי לבטל את העסקה שנערכה בין הצדדים על דרך של השבה הדדית. מעבר לכך, לא מצאתי מקום לחייב איש מהצדדים בתשלום סכום נוסף". בסופו של דבר השופט פסק שהנתבע ישיב לבר קדם סך של 1,500 שקל וייקח את העדשות, "הדבר יעשה בחנות הנתבע תוך תיאום בין הצדדים".