משה לדור: לקבוע ענישת מוצא עבור בתי משפט

פרקליט המדינה משה לדור קורא (יום א', 30.8.09) לקבוע בחוק ענישת מוצא, אמת מידה מדריכה לבתי המשפט. זאת לאור העובדה כי בשנים האחרונות ישנה "הסטת נקודת האיזון" לטובת זכויות חשודים ונאשמים "על חשבון הזכויות של כולנו שלא נפגע מעברייניים".

בראיון ליעל דן ואסתי פרז במסגרת איחוד השידורים של רשת ב' וגלי צה"ל, תחת הכותרת: די לאלימות, אמר לדור כי התגברות האלימות בחברה הישראלית נובעת מענישה לא מספקת בבתי המשפט ומהתארכות ההליכים המשפטיים. מדובר לדבריו בהתארכות הליכים עקב הליכים מקדמיים והליכי לוואי בהם מושקעת אנרגיה. לכך יש להוסיף את העובדה כי אחרי 90 יום החשוד משתחרר ממעצר אלא אם כן בית המשפט העליון מאריך את המעצר. הדבר לפיכך תלוי בבית המשפט העליון שלעיתים מחליט שלא להאריך את המעצר והחשוד הולך הביתה. מלבד העובדה שלרחוב משתחרר חשוד אשר עלול להוות סכנה לציבור, יש בכך גם "מסר לא פשוט לסביבת העבריין שהוא ההיפך מהרתעה".

כאמור, פרקליט המדינה סבור שיש להחמיר בענישה ועמדתו היא כי יש לנסות לקבוע גישה אחידה לעבריינות מקבילה, שכן יש פערים בין עונשים שמטילים הרכבים שונים. לדברי לדור יש ניסיון לקבוע ענישת מינימום ונכון גם לקבוע עונש מוצא, אמת מידה מדריכה לבתי המשפט. לדעתו, רמת ענישה על-פי עונשי מוצא תביא לשיפור בתחומים בהם יש עונשים קלים.

"רעשי לוואי" סביב פרשת קצב

על-רקע הביקורת בנוגע לריבוי הסדרי טיעון אומר לדור כי הסדרים אלו לא נועדו להקל על נאשמים. בין הסיבות לקיומם של הסדרי טיעון הוא החשש של עדים להעיד. אם אין מגיעים להסדר צריך לקיים לדבריו משפט וצריך עדים שיעידו. "לעיתים הם חוששים ואולי הם צודקים כי הם ניזוקים ממתן עדות".

יתרה מכך, מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים במשטרה, בפרקליטות, בבתי משפט, בשירות בתי הסוהר וכולי ומשאביה מוגבלים. הימנעות מהסדרי טיעון תגביר את כל התופעות הנובעות מהצורך להעמיד עוד משפטים על המערכת.

על השאלה אם היה נכון לחתום על הסדר טיעון מלכתחילה עם הנשיא לשעבר משה קצב המואשם בעבירות מין, סירב לדור להשיב וטען כי סביב הפרשה יש "רעשי לוואי" וכי אין ראוי לעסוק בנושא מאחר שבעוד יומיים מתחיל המשפט. עם זאת, אמר כי ישנם מקרים שלמרות מעצר ולמרות חומרת העבירה "מורכבות המשפט אמיתית או מלאכותית, שמייצרים אותה בבית משפט, גורמת להתמשכות התהליך ואז שוחררו גם נאשמים מסוכנים".

מערכת החינוך צריכה לתרום חלקה

לדור דוחה טענות על שחיתות מתגברת במגזר הציבורי ואומר שדווקא ההתמודדות של מערכת האכיפה עם עבירות אלו מעידה על פן חיובי. "לא בכל מדינה מסוגלים להתמודד עם זה. דווקא החשיפה על התמודדות יוצרת רושם של יותר שחיתות".

עוד קורא פרקליט המדינה למערכת החינוך לומר את דברה בכל הנוגע לתופעת האלימות. תופעה זו לדבריו קשורה לנורמות שקיימות בחברה הישראלית אשר "אינה חברה פשוטה". הוא מוסיף כי בישראל עוד לא נוצר מכנה משותף ולכך צריכה מערכת החינוך לתרום את חלקה. כמו-כן צריך לשנות סדרי עדיפויות לאומיים ולהקצות משאבים לממן תוספת כח אדם כדי להעניק לציבור תחושת ביטחון. צריך לתת עדיפות לביטחון פנים כדי לייצר "תחושה בטוחה יותר" בקרב הציבור וההרתעה תתרום את חלקה.

על השאלה האם אינו סבור כי המערכת נוקטת סלחנות כלפי אלימות מגזרית, קרי אלימות חרדים בכבישים ואלימות מתנחלים במאחזים בלתי חוקיים, כולל מתן חנינה, השיב לדור כי מערכת האכיפה צריכה להתמודד עם הפרה המונית של החוק ו"זה לא פשוט".

מדינת ישראל לדברי הפרקליט היא אחת הבטוחות. "בחו"ל חוויתי חוויה לא נעימה איך במרכז לונדון בשעה עשר האנגלים הם שייצרו אלימות וזה לא ראיתי בישראל. הציבור בארץ לא חושש בכל שעות היממה להסתובב".