המדען הראשי במשרד התעשיה והמסחר עומד לקצץ בתמיכות לחברות גדולות

- חיוב אותן חברות גדולות לבחור במסלול של היוון ההתחייבויות לשלם תמלוגים למדען הראשי (כנגד מענקים מותנים שקיבלו); או לחילופין, אם לא יסכימו למסלול זה - להתנות מענקים מותנים נוספים בתשלום של %6 מהמכירות (הנובעות מתוצרי המו"פ להם ניתנו מענקים), במקום %3 כיום.

התוכנית הזו - הטעונה עדיין אישור של שרת התעשיה והמסחר דליה איציק ושל שר האוצר סילבן שלום - גובשה נוכח המידע הרב שהצטבר, לפיו מאות מיליוני דולרים מוזרמים באופן בלתי מוצדק לחברות הגדולות כמענקים מותנים למימון מחקר ופיתוח. תופעה זו לבשה מימדים מדאיגים, וזאת במיוחד נוכח העובדה הפשוטה: המדען הראשי ועובדיו אינם מסוגלים (מפאת מצבת כוח אדם מצומצמת) לבדוק ולעבור חברה-חברה, ולוודא שאכן החברות עומדות בהתחייבויות ומשלמות תמלוגים בגין פרי המענקים שקיבלו (חברות מסויימות נוהגות לרמות את המדען הראשי, תוך הימנעות מדיווח על פרי המענקים - ועל-ידי הן נמנעות מתשלום תמלוגים; ובמקרים אחרים הם רושמים את פירות המענקים כאילו אלה הושגו בפרויקט אחר שבמימונו לא השתתף המדען הראשי).

התוכנית החדשה בנויה, במידת מה, על זהות אינטרסים שיש בין המדען הראשי לבין החברות. על-פי כללי החשבונאות הקיימים כיום, חברות גדולות שהצליחו במיסחור תוצרי המו"פ שלהן,מחוייבות בתשלום תמלוגים למדען הראשי בהיקפים גדולים והולכים, כך שגובה המענקים שהן מקבלות מכסה אומנם מכסה את התמלוגים שהן משלמות, אך הוא אינו מהווה תמריץ אמיתי לכניסה לפרויקטים חדשים של מחקר ופיתוח.

המפתח לפתרון, מציע עתה המדען הראשי, הוא הפיכתם של המענקים שניתנו ל"חברות הגדולות" מסטטוס של "מענק מותנה" (מענק שיש להחזירו למדינה רק במידה והפרויקטים מגיעים למיסחור, באמצעות תמלוגים כאחוזים מן המכירות), לסטטוס של חוב סופי וקבוע אשר היקפו מוסכם בין החברה למדינה, ושדינו כדין הלוואה שעל החברה להחזיר. מהלך כזה יחייב, ככל הנראה, את החברה לרשום הוצאה חד פעמית בגין ההפרשה להחזר החוב, ואילו מאותו רגע ואילך לא תהייה חייבת בתמלוגים בגין המכירות - אלא רק בהחזר החוב, על-פי התנאים שיסוכמו בינה לבין המדינה.

המדען הראשי מציע מסלול נוחות למדען הראשי ולחברות. ואולם, במקביל מניף "גרזן" - כנגד אלה שלא ייענו להצעה:

"במידה והחברה אינה מקבלת את קביעת המדינה – אין היא חייבת להכנס להסדר. היא יכולה להמשיך להתחרות על תקציבי מו"פ תחרותי, מול התעשיה כולה, אולם בתנאי החזר נוקשים יותר (6% מהמכירות, במקום 3% לחברות קטנות וצעירות יותר) - תנאים המשקפים את יכולות המימון העדיפות והיכולות המשופרות ל"ספיגת" התשואה העודפת של מו"פ שיש לחברות גדולות על פני חברות קטנות".

המדען הראשי כרמל ורניה הוסיף: "המהלך הנוכחי הינו פריצת דרך של ממש בשיטת העבודה של המדען. היא תמנע כמות גדולה של עבודת סרק שמתבצעת הן בחברות עצמן והן בלשכת המדען ואינה תורמת לתמריץ ממשי למו"פ. כמו כן יאפשר המהלך ניצול יעיל יותר של תקציבי המדען - דבר חיוני בכל עת, ובמיוחד בעת הזו, כאשר מקורות מימון חלופיים נדירים יותר".