אכל חומוס עם אבנים וסדק שן

משה נקש תבע את מסעדת בהא-דין בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שאכל חומוס וסדק שן. לדבריו, תוך כדי אכילת מנת חומוס, חש בעצם קשה שפגע באחת משיניו. "מיהרתי לפלוט את החפץ שהיה זעיר ובגודל של חרצן זית קטן. ניקיתי אותו והשלכתי אותו על השולחן והוא השמיע צליל של אבן. בדיעבד הסתבר כי היה מדובר באבן קטנה".

לטענתו, חש בכאב באחת משיניו וכשקרא לבעל המסעדה הגיע לשולחן בחור צעיר, ככל הנראה בנו, שאמר כי הדבר יכול לקרות. נקש פנה לטיפול רפואי במהלכו אובחן סדק בשן 26 שהצריך טיפול שורש ולאחר מכן מבנה כתר. נקש הוסיף שהוא זכאי לפיצוי עבור היחס המעליב, בזבוז זמן, עוגמת נפש והכאבים שנגרמו לו עקב הטיפול בשן.

בדיון בפני השופט כרמי מוסק, העידו אשתו של נקש ושניים מחבריו שסעדו עמו באותו שולחן ועדותם תמכה בגרסתו. "היו אומנם אי דיוקים קלים בעדויות כגון עד אחד שהעיד כי התובע זרק את האבן על צלחתו כאשר האחרים העידו כי התובע זרק את האבן על השולחן. אין בסתירות קלות אלה כדי לפגוע במשקל העדויות המצטרפות לעדות התובע" - קבע השופט בפסק הדין.

הנתבע לא העיד את בנו שנקרא לשולחן ולא דרש מנקש לעבור בדיקת שיניים אצל רופא מטעמו. "לאור האמור, אני מקבל את גרסת התובע והעדים מטעמו, וקובע כי אכן הייתה אבן בחומוס שגרמה לסדק בשן. על בעל המסעדה מוטלת חובה לדאוג כי האוכל שמוגש לסועדים יהיה נקי מחפצים קשים או פוגעניים. לטעמי, זו חובה מוגברת המוטלת על מי שמארח סועדים, וצפוי לקבל תשלום עבור המזון אותו הוא מגיש. הנתבע לא עמד בחובה זו, ועל כן יש לקבוע כי הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי הנתבע. התובע עמד בנטל המוטל עליו והוכיח את הקשר הסיבתי בין הנזק לשן לאירוע שארע במסעדה".

השופט הפנה לנזק הישיר שהוכח והסתכם בתשלום לרופא השיניים בסך של 2,344 שקל. "מדובר בסכום סביר ביותר, על הצד הנמוך, שעה שלא נדרש פיצוי נוסף עבור החלפת הכתר מדי כמה שנים". לטענת השופט, נקש זכאי לפיצוי עבור כאב וסבל שנגרמו לו בעת הטיפול בשן והעמיד סכום זה על סך של 3,000 שקל. בסופו של דבר הנתבע חויב לשלם לנקש סך של 5,344 שקל בתוספת הוצאות המשפט בסך של 300 שקל.