תושבי היישוב מדרשת בן-גוריון, יישוב שקיבל הכרה רשמית מן המדינה בשנת 2003, טוענים כי המועצה האזורית רמת נגב והעומד בראשה, שמוליק ריפמן, מתעלמים מהאינטרס של המועצה ושל היישוב, וכי הם מתכוונים לאשר את חידוש החכרת אדמות היישוב ליד דוד-בן-גוריון ולתאגיד מדרשת שדה בוקר. כל זאת על-אף שהתאגיד אינו מאפשר פיתוח של היישוב ואף מזניח את התחזוקה של השטחים שבאחריותו תוך פגיעה באיכות המגורים במקום.
ריפמן, מנגד, מבהיר ל-News1 כי לא יאפשר לחדש חכירת הקרקעות על-ידי התאגיד ללא צורך וללא הצדקה ומבהיר כי אם הצדדים לא יגיעו להסכמה - עלול חידוש חכירת הקרקעות או החכרתן לגורם אחר להיתקע במשך כמה חודשים.
תוקפו של הסכם ההחכרה של אדמות המקום, 1,925 דונם, לידי תאגיד מדרשת שדה בוקר, הסכם מ-23 באוגוסט 1962, אמור לפוג ביום שישי הבא (4.9.09). כעת אמורה המדינה להכריע האם להמשיך את החכרת הקרקע ל-49 שנים נוספות או שלא.
"היישוב היחיד שחייב אישור תאגיד לצורך פיתוח"
יו"ר הוועד המקומי של מדרשת בן-גוריון, אסי שלום, טוען כי המשך החכרת הקרקעות ליד דוד-בן-גוריון ולמדרשת שדה בוקר תגרום למצב חסר תקדים שבו מרבית שטחי יישוב נמצאים בידי חברה ממשלתית מבלי שיש לתושבי היישוב. עובדה זו תוביל למציאות בלתי נסבלת שבה אין לנציגי הציבור שנבחרו באופן דמוקרטי יכולת אמיתית להוביל את היישוב ולפתחו.
לטענת מדרשת שדה בוקר, חוזה החכירה מאפשר חידוש אוטומטי של חכירת הקרקעות לתקופה של 49 שנים במידה ובקשה לחידוש החכירה תוגש שנה לפני תום החכירה.
"עם תום תקופת החכירה לפי הסכם זה תהיה לחוכר האפשרות לחדש את החכירה לתקופה נוספת של 49 שנים לפי התנאים שהיו נהוגים או לגבי חכירת קרקעות על-ידי המחכיר לפי סוג המגרש ומקום הימצאו בתנאי שהחוכר יבקש מהמחכיר במכתב רשום שנה אחת לפני תום תקופת החכירה את חידוש החכירה", לשון ההסכם מלפני 47 שנים.
בקשה שכזו אכן הוגשה אך מנגד, אומרים בוועד המקומי של מדרשת בן-גוריון כי מדובר בפרשנות מעוותת של הסכם החכירה.
"אין מקום להסתתר מאחורי טענה פורמאלית שלפיה לידי המדרשה אופציה לחזור ולחכור את הקרקע לעוד 49 שנים וכל מה שנדרש הוא "רק" בקשה בכתב של החוכר. לא מדובר פה באופציה להארכת חכירה על דירת מגורים לשימוש פרטי, אלא בשטח ענק - כמעט 2,000 דונם - שהוחכר לפני 48 שנים על-מנת לקדם את המשימה הלאומית-ממלכתית של יישוב הנגב. לאור קיומו של יישוב משגשג על השטח הקיים, ברור שהשתנו לגמרי הנסיבות שהיו בתוקף לפני כחמישים שנה ועל כן מדובר בטענה פורמליסטית, בלתי ראויה בעליל שלא תעמוד בביקורת משפטית", אמר אסי שלום, יו"ר הוועד.
לדבריו, שליטת מדרשת שדה בוקר ויד דוד בן-גוריון בקרקעות היישוב יוצרת מציאות אבסורדית. "זהו היישוב היחיד בארץ שהשטחים הציבוריים שבו אינם מנוהלים על-ידי נבחריו הדמוקרטיים. זהו היישוב היחיד בארץ שתושביו לא יכולים להתקין אפילו ספסל או גדר בטיחות מבלי לקבל את אישורו של התאגיד השולט במקום", הבהיר.
עוד הוסיף כי חוסר יכולתו של הציבור לנהל את חייו המקומיים בצורה דמוקרטית ותלותו בכל עניין - מתאורת רחובות ועד בריכת שחייה, מהפעלת המרפאה ועד להפעלת שטח מסחרי ולהפעלת גני ילדים - בחסדיהם של פקידים ומשפטנים מתל אביב הרחוקה שלא נבחרו בצורה דמוקרטית אינה יאה למדינה דמוקרטית.
ה'טוויסט' בעמדתו של שמוליק ריפמן
צילום: שמוליק ריפמן. טוויסט טקטייו"ר המועצה האזורית רמת נגב, שמוליק ריפמן, מודע היטב לפרשת חידוש החכירה של הקרקעות שעליהן הוקם היישוב מדרשת בן-גוריון.
במכתב ששלח לפני כמעט שנה, ב-4 בדצמבר 2008, למנהל מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי, כתב ריפמן כי הוא תומך באופן מוחלט בדרישת תושבי מדרשת בן-גוריון להעביר לידיהם את חכירת הקרקעות וכי הוא מתנגד לחידוש החכירה בידי יד דוד בן-גוריון ומדרשת שדה בוקר.
"המועצה האזורית רמת נגב, שאני עומד בראשה, מתנגדת להחכרה מחדש של השטח ליד דוד בן-גוריון ולחברה הממשלתית מדרשת שדה בוקר. לאור המציאות הקיימת בשטח יש לבחון מחדש ולהגדיר את משטר הזכויות והניהול של הקרקעות הנ"ל לפי הצרכים של התאגיד ושל היישוב המוניציפאלי מדרשת בן-גוריון שהתפתח במקום בשנים האחרונות", כתב.
עוד הוסיף כי מאחר ומדרשת בן-גוריון הוא יישוב קהילתי משגשג המקבל את כל שירותיו מן המועצה האזורית רמת נגב יש לשנות את מצב הזכויות והניהול של הקרקעות.
"כל בתי היישוב, המוסדות הפועלים בו והשטחים הציבוריים והאחרים שלו יושבים על קרקע המוחכרת ליד דוד בן-גוריוןו מוחזקת על-ידי החברה הממשלתית מדרשת שדה בוקר. מצב זה יצר סיטואציה יוצאת דופן אשר מעכבת את התפתחות היישוב והנגב", לשון מכתבו של ריפמן. "אני קורא לעצור לאלתר את הליך חידוש החכירה של השטח הנדון לטובת יד דוד בן-גוריון ותאגיד מדרשת שדה בוקר ולערוך דיון מעמיק בעניין החכרת השטח הנדון וניהולו".
איום נגד ריפמן בתביעת פיצויים
יו"ר דירקטוריון מדרשת שדה בוקר, עו"ד משה שליט, לא נותר אדיש לדבריו של שמוליק ריפמן. במכתב תגובה איים עליו בתביעת נזיקין בגין הנזק שייגרם לתאגיד אם הקרקעות לא יוחכרו לו מחדש.
"התערבותו של מר ריפמן מיותרת והיא מבחינה משפטית מהווה פעולה של "גרם הפרת חוזה". ומדובר בחוזה שבין המינהל ליד דוד בן-גוריון ובחוזים שבין יד בן-גוריון למדינה שבהם התחייבה יד בן-גוריון, על דעת המינהל, להעביר את שטחי הקרקע לתאגיד שדה בוקר (שהוא חברה ממשלתית) בבעלות 60% למדינה ו-40% ליד דוד בן-גוריון", איים עו"ד שליט.
איום משפטי זה בתביעה בגין עוולת גרם הפרת חוזה, המפורטת בסעיף 62 לפקודת הנזיקין ונועדה להגן על הצדדים המתקשרים בחוזה, מפני התערבותו של צד זר, שאינו שותף לחוזה ואשר גרם להפרתו, אמור היה לרמוז לריפמן כי מדרשת שדה בוקר שומרת לעצמה את הזכות לתבוע ממנו אישית פיצויים אם הקרקעות לא ישובו להיות מוחכרים ליד בן-גוריון ויועברו לשליטתה.
ריפמן: אינני מתכוון לנשל את התאגיד
לאחרונה החל ריפמן להתבטא באופן מסוייג הרבה יותר. באסיפת תושבים שהתקיימה ב-13 ביולי. לדבריו, "אין בכוונת המועצה לקחת אחריות על שטחי היישוב למעט שטח ציבורי מצומצם שיבחר ב'פינצטה'", וכן "שאין בכוונתו ל'נשל' את התאגיד החינוכי מהנכסים והקרקעות שברשותו", ושאין הוא מתכוון להיכנס ל"מלכודת פוליטית".
ראש המועצה גם סירב להתייחס למפות סימון צרכי הישוב שהוכנו במהלך השנה האחרונה והוצגו בפניו ובפני כלל התושבים באסיפה הקודמת.
התושבים לא הוזמנו לישיבה המכרעת
בתוך כך נודע לתושבי מדרשת בן-גוריון כי מתקיימים מגעים בין ראש המועצה ובין הגורמים המוסמכים במינהל מקרקעי ישראל - ושתושבי מדרשת בן-גוריון אינם שותפים לתוכנם.
ישיבה קריטית בנושא אמורה להתקיים ביום שני הקרוב (31.8.09) במשרד מנהלת מחוז דרום של מינהל מקרקעי ישראל, בהשתתפות ראש המועצה האזורית רמת הנגב, שמוליק ריפמן, והמנכ"ל היוצא של תאגיד מדרשת שדה בוקר, יעקב עיני. נציגי הוועד המקומי הנבחר של מדרשת בן-גוריון כלל לא קיבלו הזמנה לישיבה.
לטענתם, הדרתם מן הדיון מוכיחה את תחושותיהם הקשות במיוחד לנוכח סמיכות הדיון למועד חידוש הסכם החכירה בפועל ב-5 בספטמבר.
במכתב שנשלח למנכ"ל משרד השיכון, מרדכי מרדכי, דרשו לדחות את קבלת ההחלטה עד שיישמעו גם טענותיהם בפני הגורמים המוסמכים.
"לא נסכים לכך שעתיד יישובנו, שהוא גם עתידנו האישי ועתיד ילדינו, ייקבע בדיונים בהם אין לנו קול, נוכחות ויכולת השפעה. אשר-על-כן, אנו מבקשים לדחות קבלת החלטה בעניין הסכם החכירה החדש, בכדי לאפשר לנציגינו הנבחרים להצטרף לדיונים, מתוך גישה של שוויוניות וכבוד הדדי, שלוקחת בחשבון את האינטרסים של כל הגורמים המעורבים. נושא זה הוא בנפשנו, ואנו מקווים כי תבינו זאת, ולא תחייבו אותנו לתבוע את זכויותינו במסגרות אחרות", כתבו.
עם זאת, כאמור, ל-News1 נודע כי על-אף שתוקפו של הסכם החכירה יפוג בשבוע הבא, לא ייחתם הסכם מחודש עם התאגיד עד אשר יגיעו הצדדים להבנות ביחס לחלוקת השטחים בחכירה המחודשת.
עובדי התאגיד: ניאבק בכל אמצעי לשמירת פרנסתנו
ועד העובדים המינהליים של מדרשת שדה בוקר הודיע לוועד התושבים של מדרשת בן-גוריון כי ייאבק בכל אמצעי שימצא לנכון בכוונה למנוע את חידוש החכירה.
"המשמעות של העברת הקרקע לידיכם היא סגירת תאגיד מדרשת שדה בוקר או במילים אחרות: הרס מקור הפרנסה שלנו (שלנו - הכוונה היא לתושבי המדרשה שהם גם עובדי התאגיד וגם לעובדים הבאים מבחוץ - מדימונה, ירוחם ובאר שבע). להרס כזה של מקור הפרנסה שלנו לא נסכים בשום פנים ואופן ולכן ניאבק בכל החלטה כזאת בכל כוחנו ובכל אמצעי שנמצא לנכון", כתב יו"ר ועד העובדים המינהליים במדרשת שדה בוקר, נאבל מרדכי.
לדבריו, בנושא זה תומכים העובדים בהנהלת המדרשה ומצטרפים אליה בהתנגדות להעברת הקרקע לידי תושבי היישוב.
ריפמן: ההסכם ייתקע אם לא תהיה הסכמה
צילום: דוד בן גוריון. "מתהפך בקברו"יו"ר המועצה האזורית רמת הנגב, שמוליק ריפמן, אמר ל-News1 כי להערכתו, בשל המחלוקת הקשה בין שני הצדדים עשויה החתימה על הסכם החכירה המחודש להידחות אפילו במשך כמה חודשים.
"ברור לי לגמרי שעד שלא נגיע להסכמה - לא יחתמו על ההסכם. זה ייקח עוד חודש או עוד חודשיים, אבל בסוף נגיע להסכמה. נקווה שכל אחד מהצדדים יתעשת ויבין שכל ההסכם יכול להיתקע אם לא תהיה הסכמה", אמר.
להערכתו, לא יותר מ-40% מן הקרקעות שהיו מוחכרות ליד בן-גוריון ולמדרשת שדה בוקר יוחכרו להם בהסכם המחודש. "60% מן הקרקעות יעברו לידי אוניברסיטת בן-גוריון שמפעילה מתחמים בשטחי מדרשת בן-גוריון, למינהל מקרקעי ישראל או שכבר עברו לתושבים שקנו מגרשים", הבהיר. "לא אתן שיהיה מצב שהתאגיד מחזיק בשטחים ללא צורך וללא הצדקה בהתאם למטרות שלשמן קם".
ריפמן הסביר כי במוקד המחלוקת נמצאת השליטה בשטחים הציבוריים של מדרשת בן-גוריון. "לטענת התושבים - ואני חושב שזה נכון - הם לא מוחזקים ברמה סבירה שמאפשרת לתושבים לפתח ולעשות משהו באותם שטחים - אם זה פיתוח כבישים ומדרכות ואם זה הקמת מגרשי ספורט", אמר.
יו"ר המועצה האזורית רמת הנגב שב על דברים שאמר באסיפות תושבים ואמר כי לדעתו יש לצמצם למינימום בהסכם החכירה החדש את היקף הקרקעות שבשליטת תאגיד מדרשת שדה בוקר ולקבוע שבשליטת התאגיד יהיו אך ורק קרקעות הדרושות לצורכי חינוך.
"יו"ר דירקטוריון מדרשת שדה בוקר - כמו פריץ"
לדבריו, יו"ר דירקטוריון מדרשת שדה בוקר, עו"ד משה שליט, מתנהל "כמו פריץ" באופן שפוגע בכבודו של דוד בן-גוריון.
"הוא מתנהל כמו פריץ, הכל צמוד לחזה", אמר בהתייחסו לאיום שהפנה שליט לעברו בתביעת פיצויים אם לא תחודש החכירה. "יש לי הרגשה שיותר מדי אנשים מנפנפים בשמו של דוד בן-גוריון אבל פוגעים בכבודו. הוא בטח מתהפך בקברו ואומר לעצמו שלא לילד הזה התפלל והיה אומר שצריך לתת לתושבים לפתח את המקום".
"הפתרון הטוב ביותר - בדרך פשרה ולא בעימות"
ביחס לטענות התושבים כי שינה את עמדותיו וכי הוא פועל בניגוד לאינטרס של התושבים ושל המועצה האזורית אמר ריפמן כי נראה לו סביר שתושבים יביעו חוסר שביעות רצון מאופן פעולתו וכי ישנם תושבים שהיו מעוניינים שיהיה הרבה יותר מיליטנטי, אך הוא סבור שהפתרון הטוב ביותר הוא בדרך של פשרה ולא דרך עימות שיגיע לבתי המשפט.
"בתחילה [במכתב לירון ביבי, א.ו.] הבעתי עמדה קיצונית על-מנת שיד בן-גוריון, שהם חבורת מפא"יניקים רציניים, ייכנסו להידברות. ברגע שנכנסו להידברות גיבשתי עמדה שהדבר הנכון ביותר הוא ללכת בהליך של הסכמה שבמסגרתה יוחלט מה נשאר בידי התאגיד ומה נשאר בידי התושבים. השינוי נובע מבגרות מסוימת ומרצון לסיים את ההליך במהירות. הרי בית משפט הוא כמו מוסך - אותה יודע מתי אתה נכנס אבל אתה לא יודע מתי תצא וכמה תשלם ביציאה".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה