המצב המשפחתי - מפתח בהישרדות מסרטן

אנשים המאובחנים בסרטן בזמן שהם עומדים להפרד מבן זוגם אינם מאריכים חיים כמו חולים שקיבלו את האבחון בזמן שלא היום נשואים.

חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת אינדיאנה שבאינדיאפוליס ניתחו נתונים של יותר מ-3 מיליון חולי סרטן שאובחנו בין השנים 1973 ל-2004, כדי לחפש אחר מגמות בשיעור הישרדות מסרטן בקרב אלו שנפרדו, התגרשו, התאלמנו או מעולם לא נישאו.

הם גילו כי שיעור ההישרדות הנמוך ביותר מסרטן היה בקרב אלו שהיו בתהליך של פרידה מבן או בת הזוג בזמן האבחון, ולאחר מכן בקרב אלו שהתאלמנו, התגרשו או אלו שמעולם לא נישאו.

תוצאות המחקר יפורסמו בגיליון נובמבר של העיתון "Cancer". חלק מהמממצאים הראו:

שיעור הישרדות כולל של 5 שנים:

פרודים/ות: 45.4%
אלמנים/ות: 47.2%
גרושים/ות: 52.4%
מעולם לא נישאו: 57.3%
נשואים/ות: 63.3%

שיעור הישרדות כולל של 10 שנים:

פרודים/ות: 36.8%
אלמנים/ות: 40.9%
גרושים/ות: 56.6%
מעולם לא נישאו: 51.7%
נשואים/ות: 57.5%

הממצאים תומכים בממצאי מחקרים קודמים שהראו כי בקרב אנשים נשואים שיעור ההישרדות מסרטן גבוה יותר בהשוואה לשיעור ההישרדות בקרב חולים שאינם נשואים. רופאים יודעים כבר זמן רב כי באופן כללי חולים הנהנים ממערכת יחסים טובה נוטים גם לחוות תוצאות טובות יותר בהיבט של הסרטן. אך עד כה, המידע היה מוגבל ולא היו נתונים ספציפיים לגבי שיעור ההישרדות בקרב סוגי חולים שונים שאינם נשואים.

לחץ משחק תפקיד

עורכי המחקר מאמינים כי הלחץ הקשור להתפרקות חיי הנישואים עלול להחליש את המערכת החיסונית של הגוף, ולהעלות את הסיכון לפתח סרטן. תאוריה זו מעלה שאלה מעניינת: האם טכניקות להורדת הלחץ יכולות אם כך לשפר את שיעור ההישרדות מסרטן? החוקרים מאמינים כי ייתכן שכן.

זיהוי הלחץ הקשור למערכת היחסים בזמן של אבחון יכול להוביל להתערבות מוקדמת, שתוכל להשפיע לטובה על שיעור ההישרדות, מאמינים החוקרים. באופן אידיאלי, כדאי היה שמחקרים עתידיים יבדקו את חיי הניושאים בצורה עמוקה יותר ולאורך זמן וכן את ההבדלים האינדיבידואליים בפרופיל הגנטי ובסמנים הביולוגים הקשורים ללחץ, למערכת החיסונית ולמסלולים כימיים בגוף הקשורים לסרטן.