מחקר: ישראל במקום השני בהוצאות הביטחון במזה"ת

ישראל מדורגת שנייה בהיקף תקציבי הביטחון שלה במזרח-התיכון עם הוצאה צפויה של כ-13 מיליארד דולר ב-2009. כך עולה (יום א', 23.8.09) מתחזית בנושא שפרסמה חברת המחקר והייעוץ פרוסט אנד סאליבן. המחקר מציין כי היקף הרכש הביטחוני הגבוה של ישראל יציב לאורך שנים וכך צפוי להיות גם בעתיד. ההשקעה המתמשכת אפשרה לישראל לבנות צבא יעיל ומודרני, עם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, על-מנת להקדים תמיד בצעד אחד מדינות המאיימות עליה.

המחקר מגלה כי ערב הסעודית מובילה את טבלת ההוצאה הביטחונית במזרח התיכון עם השקעה של כ-36 מיליארד ב-2008, והיא צפויה להמשיך בקצב זה גם בחמש השנים הקרובות.

בשנת 2009, קובע המחקר, צפויה ההוצאה הביטחונית הכוללת במזרח התיכון לרדת לרמה של כ-62 מיליארד דולר, אולם החל מ-2010 צפויה התאוששות וצמיחה עקבית עד לרמה של למעלה מ-100 מיליארד דולר ב-2014. זאת, לעומת כ-70 מיליארד דולר ב-2008.

על-פי התחזית, מתאפיין המזרח התיכון, שלא במפתיע, באי יציבות ובקונפליקטים צבאיים חריפים אשר מובילים לצמיחה עקבית בהוצאות מדינתיות על רכש ביטחוני. למעשה, טוענת פרוסט אנד סאלבין, היחס בין ההוצאה על ביטחון לבין התמ"ג במדינות המזרח התיכון הוא כיום הגבוה בעולם. עורכי המחקר סבורים שהאקלים הכלכלי ואי היציבות במחיר הנפט כמעט ולא ישפיעו על תקציבי הביטחון - במיוחד לא במדינות העשירות יותר במזרח-התיכון, כמו ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות וישראל.

עוד מציין המחקר כי הצבא האמריקני הולך ומעביר את האחריות הביטחונית בעירק לכוחות המקומיים. כתוצאה מכך, צפוי גידול מתמשך ברכש הביטחוני של עירק לטובת שיפור השליטה בביטחון הפנים, וכמענה להתקוממויות אזוריות במדינה. כתוצאה מכך, צפוי תקציב הביטחון העירקי לצמוח עד לכ-11 מיליארד דולר בשנה ב-2014.

עורכי המחקר אף מזהים "אפקט דומינו" בתקציבי הביטחון במזרח התיכון: מדינות במפרץ הפרסי מגדילות את הרכש הביטחוני שלהן כיוון שהן חשות מאוימות מצד אירן, עירק וסוריה. לעומתן, אירן, עירק וסוריה מגדילות מצדן את הרכש הביטחוני שלהם כיוון שהן חשות מאוימות מצד ישראל.

לבסוף קובע המחקר, כי לצד רכש של פלטפורמות חדשות, צפויות מדינות רבות במזרח התיכון להשקיע בשדרוג ושיפור מערכות קיימות. כאן, קובעים בפרוסט אנד סאליבן, טמונה הזדמנות עסקית לשחקניות קטנות המפתחות מערכות ורכיבים המסייעים בשדרוג פלטפורמות קיימות. עוד עולה מהמחקר כי צבאות רבים באזור מתמקדים כיום באינטגרציה בין חילות האוויר, הים והיבשה - מה שמחייב השקעה במערכות תקשורת מתוחכמות. כמו-כן, בולטת הדרישה לאמצעי הגנה אלקטרוניים, מיכון ומערכות תרגול וסימולציה.