פישר בכינוס הנגידים: המשבר כאן אך הוא מתייצב

"דומה שהצמיחה מתחילה להתחדש. אחרי פשיטת הרגל של ליהמן בראדרס פעלו הרשויות בארה"ב ובחו"ל, ובמיוחד הבנקים המרכזיים, במהירות, באופן הולם וברוב המקרים באופן נאות, כדי לייצב את המצב הפיננסי", כך אמר (יום ו', 21.8.09) נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אשר נאם במסגרת כינוס הנגידים השנתי המתקיים בג'קסון הול שבארה"ב.

הוא הדגיש כי שיא המשבר מאחורינו, וכי ישנם סימנים ראשונים של צמיחה גלובלית אשר הופיעו מוקדם יותר ביחס לציפייה הכללית. עם זאת, פישר, על-אף האופטמיות ששידר, הזהיר כי עדיין מוקדם להכריז על קץ המשבר.

"דרכה של הכלכלה העולמית בין 2008 לאוגוסט 2009 הייתה רצופת מהמורות, חסרת ודאות, ולעתים אף מפחידה", אמר. "למרות סימני ההתאוששות המעודדים, עדיין מוקדם להכריז על קץ המשבר הכלכלי. משימות רבות עוד נכונו לנו, ובתוכן הבראת מערכות הבנקאות. יש סיבות טובות - אף כי לא חד-משמעיות - לחשוש כי ההתאוששות לא תהיה ברמה הנדרשת".

אסדרה מערכתית ודרישות נאותות

חלק גדול מנאומו של פישר עסק באסדרה על המערכת הפיננסית, כשהוא מבדיל בין מדינות גדולות וקטנות בעניין זה ובין הגישות השונות שמאפיינות כיום את הבנקים המרכזיים בעולם. פישר אמר כי "בין הכלים האפשריים נציין את ריבית הבנק המרכזי וכלים שמטפלים ישירות בקצב יצירת האשראי ובסיכון הכולל של המערכת הפיננסית, לרבות שיעורי ההון והמינוף".

הוא הוסיף כי "נוסף על אלה ניתן להשתמש בכלים אסדרתיים ספציפיים יותר, או להחיות את השימוש בכלים כאלה, המשפיעים על המערכת הפיננסית, כגון רמה מקסימלית ליחס האשראי להון, המינוף ותנאי משכנתאות אחרים, דרישות ביטחונות, ותקנות אחרות שנקבעו אחרי השפל הכלכלי הגדול ואחרי מלחמת העולם השנייה, ומאז חדלו להשתמש בהן או ביטלו אותן".

פישר הסביר כי בישראל הפיקוח על הבנקים פועל בחסות בנק ישראל, וכי הוא מוצא שנוכחות המפקח על הבנקים וזרימת המידע ממחלקתו חיוניים להתמודדות ישראל עם המשבר הנוכחי. "לזרמי המידע חשיבות מכרעת, ועובדה פשוטה היא שבתוך ארגון, מידע זורם ביתר קלות מאשר בין ארגונים שונים וזוהי אחת הסיבות לנהל פיקוח כלל-מערכתי במסגרת הבנק המרכזי", אמר.

לדברי פישר, יש לתת לבנק המרכזי, במיוחד במשקים קטנים ובהתאם למודל ההולנדי, את האחריות ואת הכלים לבצע את עבודת הפיקוח על המערכת הפיננסית ברמה הכלל-מערכתית.

הנגיד קרא למנהלי הבנקים ולראשי המגזר הפיננסי, להשיב את ביטחון המשקיעים למערכת באמצעות חזרה לרמות תגמול נאותות. הוא הסביר כי לא ייתכן שבסקטור העסקי יתנהגו כאילו לא קרה דבר: "קשה מאוד להתאים את השכר לתמריצים ולביצועים, אולם חיוני שחברות ינסו להשתפר בתחום זה. העובדה שלאנשים יש אחריות מוגבלת בפועל, יוצרת א-סימטריה המעודדת נטילת סיכונים מופרזת ללא קשר לצורה שבה משולם הגמול המותנה. אחרי אסונות השנה שעברה והעלויות הגדולות של ההתערבות הממשלתית, על המגזר הפיננסי להשיב את ביטחון הציבור, והחזרה לצורות ולרמות הקודמות של תגמול עובדי המגזר כאילו דבר לא קרה איננה הדרך להשגת מטרה זו".

מחר אמור נגיד בנק ישראל להודיע על גובה הריבית למשק, ובקרב הפעילים בשוק ישנם המעריכים כי בנק ישראל יעלה מחר את שיעור הריבית ברבע אחוז, ובכך יהפוך לבנק המרכזי הראשון בעולם החוזר להעלות את שיעורי הריבית מאז פרוץ המשבר.