האם מוצרט מת מכאב גרון?

מותו המסתורי של וולפגנג אמדאוס מוצרט בגיל כה צעיר (35) מרתק אליו כבר שנים מלומדים וחוקרים.

כעת, תאוריה חדשה מגיעה לכותרות - מותו של המלחין בוינה בשנת 1791, נבע כפי הנראה מסיבוכים מכאב גרון, שנגרם מזיהום חיידקי.

צוות חוקרים מאוניברסיטת אמסטרדם מאמין כי זיהום מסטרפטוקוקוס הוא שגרם לנפיחות קטלנית של כליותיו.

תאוריות קודמות כללו הרעלה, חום טראומתי ואכילת חזיר מקולקל. יש מי שסבור גם כי המאסטרו האוסטרי פשוט עבד קשה מדי והתיש את עצמו למוות.

המחקר האחרון פורסם בגיליון השבוע של "Annals of Internal Medicine".

תיאורים הסטוריים

בזמן מותו של מוצרט הגורם למוות הוגדר כ"חום מיליארי חמור", ולא בוצעה נתיחה שלאחר המוות.

גופתו נעלמה שבע שנים מאוחר יותר כשקברו של המלחין נחפר כדי לעשות בו שימוש חוזר, מה שלא איפשר כמובן ניתוח נתונים נוסף.

עורכי המחקר הנוכחי, טוענים כי המסקנות אליהן הגיעו מבוססות על השוואה של תיאורים הסטוריים של המחלות מהן סבל המאסטרו - חום, פריחה, כאב בגפיים ונפיחות - עם מחלות שהיו שכיחות בתקופתו.

הם ניתחו נתונים של יותר מ-5,000 מקרים בין השנים 1791 ל-1793 וגילו כי בצקת (נפיחות הנגרמת מהצטברות נוזלים מתחת לעור) היא הגורם השלישי השכיח ביותר למוות לאחר שחפת ותת תזונה.

גופו של מוצרט, על-פי הדיווחים, היה נפוח בימיו האחרונים והוא לא הצליח אפילו לזוז במיטתו. בחודש דצמבר 1791, החודש בו מת, החוקרים גילו כי בצקת הייתה שכיחה הרבה יותר בקרב גברים בגיל צעיר, מה שהוביל אותם להסיק כי הוא סבל מזיהום פשוט של סטרפטוקוקוס שגרם להפרעה שהרסה את כליותיו.

או, כפי שדיווחו: "ניתוח הנתונים שערכנו תומך בכך שהמחלה האחרונה של מוצרט ומותו נבעו מזיהום סטרפטוקוקוס שגרם לתסמונת נפרוטית חמורה (פגיעה קשה בתפקוד כליות) הנגרמת מדלקת פקעיות הכליה בעקבות זיהום מסטרפטוקוקוס.

החוקרים מסכימים גם לתאוריות אחרות, והן כי מותו נגרם משנית או ממצב לבבי או כליתי כרוני, ומכירים במגבלות המחקר שערכו.

למרות זאת הם מציינים כי העובדות הידועות על מחלתו הקטלנית של מוצרט, כולל מאפיינים של בצקת, חולשה וכאב גב, מתאימות גם הן לאבחון.