לא להעלות

ההזדמנות שבשפעת החזירים (או בשמה המקצועי שפעת 2009 A/H1N1) /
מאת - איילת פדה גולדשטיין, מרים פדה
ביוני 2009 הכריז ארגון הבריאות העולמי באופן רשמי על שפעת החזירים כמגפה, ועד קיץ 2009 דווח בעולם על מאות אלפי מקרי הידבקות, ועל מאות שמתו כתוצאה מסיבוכי המחלה. בישראל דווח עד אוגוסט 2009 על כ-2000 מקרי הידבקות ו-8 מקרי מוות, (ויקיפדיה), החשיפה לנתונים אלו בתקשורת מקיפה, בכתבה זו נייחד את הדברים לשינויי דפוסי התנהגות העשויים לצמוח מהמשבר ולצמצם את התחלואה, תוצר מבורך שיקדם את הבריאות בישראל ככלל ואת המנהיגות במקומות עבודה בפרט.

איילת פדה גולדשטיין - מנכ"לית פ.ד.ה יעוץ ארגוני והדרכה, מרים פדה - אחות בריאות הציבור, בעלת תואר שני MPH מביה"ס לרפואה הדסה, לשעבר מפקחת בריאות הציבור, גורסות כי במגיפה מעוררת בהלה זו, טמונה גם הזדמנות לקידום בריאות ומנהיגות;
כל משבר הנו חלון הזדמנויות לשינוי ופריצת דרך, מהרגלים בעייתיים שעד שלא הפכו למשבר, לא באמת קיבלו את תשומת הלב הראויה. אולי כעת בסכנת שפעת החזירים טמונה הזדמנות לשינוי מערכות יחסים בעבודה, ולמיגור החג-דיא של השפעות;
הורים שולחים ילדים חולים לגן, כדי לא לאבד ימי עבודה ויוצרים נורמה, שהגננות לא חזקות דיין למנוע. הגננות חשופות למחלה כמו יתר הילדים בגן, שגם הם, בתורם, מגיעים כשחולים, כי ממילא זו הנורמה. כפי שאומרת אחת מלקוחותינו שהיא גם אמא "הרופא הסביר שזה שכיח שילד חולה מאוד בשנתיים הראשונות שלו בגן, ושזו בעצם חשיפה "מחסנת" למערכת החיסונית שלו". היום, היא אומרת, "גם כשהילד שלי חולה, אני שולחת אותו לגן, כי אם הורים אחרים לא מוכנים להפסיד ימי עבודה, שבשלם הילד שלי נדבק, למה שאני אנהג אחרת".
אז ילד מדביק ילד, שמדביק את הוריו שממשיכים את השרשרת בהגיעם חולים לעבודה, כחלק מהתרבות הארגונית שדורשת מעובדים לתת יותר גם עם פחות. לאור תרבות זו מי שבא חולה למקום העבודה הינו בחזקת גיבור, או לפחות לא מואשם בעצלנות - כי המנהל והקולגות לעבודה, מרימים גבה, כשעליהם לספוג העדרות עקב מחלה, ועל אחת כמה וכמה בעקבות ילד חולה. גם אם התרבות בעבודה אינה כזו, והמנהל מעודד עובד חולה להישאר בבית, שיקולים כלכליים, ואופי העבודה משפיעים על קבלת ההחלטות של החולה. לא כל העובדים יכולים להרשות לעצמם להחסיר ימי עבודה, כשעל חלקם אין החזר כספי, ולא כל המעסיקים יכולים להרשות לעצמם לתת החזר מלא, ובפרט כשמדובר בהעסקת עצמאים ("פרילנס"). התוצאה היא, יותר סיכון לסיבוכים, בשל העדר מנוחה, תוך חשיפת אוכלוסיה נוספת לתחלואה.

אולי היום כשסכנת ההידבקות הופכת למשברית, נתחיל לתת את הדעת על התרבות של "לעבוד בכל מחיר", ונאפשר לחולים להישאר בבית ולהבריא, ולסכן פחות את הסביבה. על מנת שזה יקרה, יש צורך בשינוי מערכתי, שכן הטלת האחריות על החולה אינה הוגנת. השינוי המערכתי מחייב טיפול בלחצים החברתיים והכלכליים המופעלים על האזרח והפגנת מנהיגות. כיצד?

ראשית מקבלי ההחלטות במדינת ישראל חייבים לתגמל ולגבות היעדרות מהעבודה. שהרי סיוע בתגמול ימי מחלה מהיום הראשון, ודאגה לכוח עבודה משלים יעלה למדינה בסופו של דבר פחות מאשר להמשיך לעודד חולים לבוא לעבודה (הצפי של סקר, מטעם דן אנד ברדסטריט שפורסם לאחרונה הינו של עלות של כ-2 מיליארד שקל למדינה בשל אובדן ימי עבודה, אשפוזים, חיסונים וכו' ואם המחלה תתפשט צפויות עלויות נוספות בשל נזקים לתחומי הצריכה והתיירות). בסקנדינביה הבינו זאת, וקידמו נורמה שבה חולים לא מגיעים לעבודה, ואכן זה אחד האזורים עם אחוזי המחלות הנמוך ביותר.

איילת פדה גולדשטיין מנכ"לית פ.ד.ה יעוץ והדרכה אומרת ש"עלות מניעה זולה בהרבה מעלות הטיפול, כפי שנהגה לומר סבתה - 'a stitch in time saves nine' אבל כמה מאיתנו באמת מתפנים לחזק כפתור מתרופף? בעולם העסקי, אומרת איילת פדה גולדשטיין - חוק פי 10, מדבר על כך שבעיה שלא אותרה בזמן עולה פי 10 מאשר עלות המניעה. זו הסיבה המקצועית, שבפדה מעודדים עבודה לפי יעוץ שוטף (רטיינר) הדואג לתחזוק ומניעה, בעלות מוזלת בהרבה, בכל המובנים, מזו שעולה התערבות נקודתית ובפרט במשבר".

מרים פדה, אחות בריאות הציבור, בעלת תואר שני MPH מביה"ס לרפואה הדסה, לשעבר מפקחת בריאות הציבור, מדברת על קידום בריאות. גישה המציעה שינוי מערכתי שיאפשר לפרט לסגל התנהגויות מקדמות בריאות, לפיה "יש למנף את חלון ההזדמנויות שנוצר, על מנת לבודד את החולה, ולמנוע התפשטות המגפה". מרים פדה מציינת שמשרד הבריאות בהמלצותיו מצהיר "אם חלית הישאר בבית למניעת מהפצת המחלה לאחרים" אולם יש לגבות זאת במדניות ממלכתית שתאפשר לחולה הלכה למעשה להישאר בבית.. נכון להיום אין המערכת החברתית והכלכלית תומכות בכך. ללא שינוי מערכתי ההמלצות ישארו בגדר מס שפתיים.
לדוגמא, אומרת פדה גולדשטיין, ביה"ח העמק שהזהיר את הציבור שלא לבקר חולים, כדי לא להידבק. במקום להבין שזו התנהגות המונעת התפשטות של מגפה, זכה ביה"ח בביקורת ציבורית, מצד קרובי המטופלים. דוגמא זו ממחישה עד כמה השינוי צריך להיות מערכתי ומדיני, ושאין בכוחו של ארגון אחד ליצור שינוי תפיסה.
אולם היות ובישראל, כמו בישראל, יש יותר סיכוי שהחורף יגיע לפני שהמדיניות הלאומית תשתנה, פונה איילת פדה גולדשטיין, מנכלית פ.ד.ה יעוץ והדרכה, למעסיקים, כסוכני שינוי;
א. מדיניות אירגונית - צאו בהצהרה והטמיעו אותה (כפי שמטמיעים כל שינוי) באמצעות דיונים עם הצוות לגבי איסור הגעה לעבודה כשחולים, תוך הדגשת חשיבות ביקור רופא ואם אובחנת כחולה בשפעת החזירים, לא לחזור לעבודה עד 24 שעות מתום הסמפטומים (כאמור).
ב. דוגמא אישית - גבו את ההצהרה, בדוגמא אישית, בכך שאתם עצמכם לא תגיעו חולים, ובהתנהגות שלכם כלפי החולים. כמו בכל הטמעת שינוי, העובדים יבחנו אם אתם אכן רציניים, וידוע שהמעשים שלכם חזקים בהרבה מההצהרות המילוליות.
ג. מדיניות החזר ימי מחלה - במידת האפשר גבו את ההצהרה גם במדיניות החזר ימי מחלה, כבר מהיום הראשון והקלו על יעדיו של עובד חולה.
ד. שיתוף הקהילה - היות וידוע כי החורף הקרוב יהיה עמוס חולים, היערכו מראש בהקמת מחלקת מתנדבים מקרב הפנסיונרים בקהילה. הפנסיונרים עשויים להוות משאב משמעותי במשבר זה, היות והם כנראה חסינים יותר לנגיף (יש אפידמיולוגים האומרים, שזה בזכות חשיפתם בעבר לנגיף דומה). בכך תתרמו לקהילה במעורבות קהילתית, ותערכו מראש באופן שיוריד עומס מיתר העובדים, בעת היעדרות חולים.
ה. עודדו עבודה מהבית - במקרים בהם יש לחץ חריג שאינו סובל דיחוי / מילוי מקום, להשלמת משימה בעבודה - מנפו את הקדמה לבידוד החולה מיתר העובדים. אפשרו לעובד החולה לעבוד מהבית, חסכו לו את המעמסה של להגיע לעבודה ואת סכנת ההדבקה. בפ.ד.ה יעוץ ארגוני והדרכה, למשל, יצאה הנחייה לצוות, שאם לקוח מגיע חולה לפגישת יעוץ, במידה והוא לא יוכל לפרגן לעצמו את המנוחה ולהזיז את המפגש, יש להמשיך את המפגש טלפונית, כחלק ממדיניות קידום הבריאות של צוות פ.ד.ה ושל יתר הלקוחות עמם הם יתראו בהמשך. במערכת החינוך אפשר להיעזר בטלביזיה במעגל סגור הקיימת בחלק מהמוסדות, לשמור על קשר עם ילד חולה.

בפדה יעוץ ארגוני והדרכה מאמינים כי עובד טוב הוא עובד שטוב לו, ושהתנהלות כזו תהיה כדאית קודם כל למעסיקים. מעט התפוקה של עובד חולה, אומרת פדה גולדשטיין, בטלה בשישים, מהעלות בגין הדבקת חברים נוספים בצוות. שלא לדבר על העלאת המוטיבציה של עובד, שהוא או ילדיו חולים, והמנהל שלו התייחס אליו קודם כל כאדם - מנהיגות לשמה.
לעסקים, אומרת פדה, זו הזדמנות להיערך עסקית, למשל ללקוחותינו מתחום המזון באמצעות שירותי Take away, לענפי הצריכה זה הזמן למנף טכנולוגית אפשרות הזמנת שירותי דרך האינטרנט ולענף התיירות פרסום מבצעים בארץ, שכן הציבור ימנע משהייה במקומות סגורים (מה שיוריד את היקף הטיסות לחו"ל ויגביר צריכת שירותים לבית במקום בילוי בחוץ).

משרד הבריאות מפרט המלצות להימנעות מהידבקות , המידע המפורט מתעדכן באתר המשרד http://www.health.gov.il/H1N1/ask.asp#3 ולהלן המלצות, שבכוח מעסיקים לקדם בכל ארגון;
1. על החולה להישאר בבית מתחילת התסמינים ועד 24 שעות לאחר שחלפו.
2. עודדו מודעות לחיטוי ידיים עם מים וסבון למשך כ-20 שניות / ג'ל חיטוי לעיתים קרובות ובפרט לאחר שיעול / עיטוש וקפדה לזרוק ממחטות לסל האשפה. במיוחד במערכות חינוך.
3. דאגו להגיינת השירותים, ספקו אמצעים המאפשרים הימנעות משימוש במגבת משותפת בעיקר במערכות החינוך - הורים בקרו (תרתי משמע) את השירותים במסגרות של ילדיכם.
4. דאגו לניקיון משטחי מגע ציבוריים כגון ידיות דלת, טלפון, מקלדת וכו' (הנגיף יכול לשרוד ולהדביק בני אדם באמצעות מגע ישיר או עקיף, במשך 2-8 שעות). במקביל הנחו את העובדים לשטוף ידיים לאחר מגע עם חפצים שעוברים מיד ליד (כגון כסף, צעצועים בגן וכו').

ואחרי הכל חשוב לא להיכנס להיסטריה; דעו כי אפידמיולוגים אומרים, שלחולים שאינם בקבוצת סיכון, חשיפה לשפעת החזירים, עשויה לחסנם, בפני המגפה הבאה (כפי שכנראה האוכלוסיה המבוגרת חסינה כיום בפני שפעת זו). המגפה הבאה עלולה להיות קטלנית יותר, כך שאם כבר נידבקתם, דאגו לטפל בעצמכם וראו גם אם היתרון שבמצב.

לסיכום, בעקבות שפעת החזירים, נפלה בידינו הזדמנות לשנות את תפיסה חברתית והתנהגות במצבי חולי. המטרה - אדם חולה נשאר בבית. כמה שזה נשמע ברור ופשוט, המציאות עדיין מראה אחרת. אנו קוראים לקוראי הכתבה- השאירו את החולה בבית, לטובת חברה בריאה יותר, ולא רק בהיבט של השפעות.
פ.ד.ה יעוץ ארגוני מלווים מנהלים ואירגונים בהובלת והטמעת תהליכי שינוי לשיפור ביצועים.
לפרטים- משרדנו; 052-3140774 (שירלי / אילנה) איילת פדה גולדשטיין- 052-8820363