מעוניינים בעבודה חדשה? אתם במיעוט

הישראלים מעדיפים יציבות תעסוקתית. בקרב המועסקים בגיל 35 ומעלה כ-58% עבדו במקום עבודה אחד בלבד ב-10 השנים האחרונות. כך עולה (יום ד', 19.8.09) מסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר בדק את סוגיית הניידות בעבודה בישראל ואת סוגיית הקידום התעסוקתי.

בסקר התגלה עוד כי כרבע מהמועסקים בני ה-35 ומעלה עבדו בשני מקומות עבודה ב-10 השנים האחרונות, 13% בשלושה מקומות ו-5% בארבעה מקומות עבודה או יותר. ניידות תעסוקתית מאפיינת יותר צעירים מאשר מבוגרים: בקרב בני 35 עד 44 כ-45% עבדו במקום עבודה אחד בלבד, לעומת 76% בקרב בני 65 ומעלה.

לא נמצאו פערים גדולים בין נשים וגברים מבחינת ניידות בין מקומות עבודה. כמו-כן, יש דמיון במספר מקומות העבודה בין ערבים ליהודים, ובין קבוצות בעלות רמות השכלה שונות. יחד עם זאת, נמצא הבדל משמעותי כאשר משווים רמות הכנסה: בעלי הכנסה חודשית גבוהה מ-7,500 ש"ח התמידו במקום עבודה אחד יותר מאשר בעלי הכנסה נמוכה יותר (62% לעומת 51% בהתאמה).

מבין השכירים בני 20 ומעלה, 42% דיווחו כי חל קידום במעמדם או בתפקידם במסגרת מקום העבודה הנוכחי, מהם 32% "מרוצים מאוד" מהקידום ו-54% "מרוצים". 14% אינם מרוצים מהקידום. כרבע מהמועסקים השכירים צופים כי בתקופה הקרובה יחול קידום או שיפור במעמדם בעבודה.

עם העלייה בוותק במקום העבודה, עולה שיעור המדווחים על קידום בתפקיד או במעמד במקום העבודה: 33% מבעלי ותק של עד 4 שנים קודמו לעומת 52% מבעלי ותק של 10 שנים ומעלה. עם זאת כאמור, עדיין קרוב למחצית (48%) מהמועסקים עם ותק של 10 שנים ומעלה, לא קודמו במקום עבודתם.

גברים דיווחו על קידום יותר מאשר נשים (44% לעומת 39% בהתאמה), יהודים יותר מערבים (42% לעומת 36% בהתאמה) ובעלי הכנסה חודשית ברוטו של מעל 14,000 ש"ח יותר מבעלי הכנסה של עד 4,000 ש"ח: שני שלישים מבעלי הכנסה מעל 14,000 ש"ח דיווחו על קידום בעבודה, לעומת 17% בלבד מבעלי הכנסה של עד 4,000 ש"ח.

רבע מהמועסקים מצפים לקידום בתקופה הקרובה

כאמור, כרבע מהמועסקים השכירים מצפים לקידום או לשיפור במעמדם בעבודה בתקופה הקרובה: שיעור המצפים לקידום בקרב עובדים בארבע השנים הראשונות עומד על 29%, לעומת 20% בקרב עובדים בעלי ותק של עשר שנים ומעלה. כמו-כן, ציפייה לקידום או שיפור המעמד בעבודה קשורה קשר חיובי עם שביעות הרצון מהעבודה: כשליש מאלה שמרוצים מאוד מעבודתם מצפים לשיפור בתקופה הקרובה, לעומת כ-10% בלבד מאלה שאינם מרוצים מעבודתם.

מחצית מהשכירים החליפו מקום עבודה ב-10 השנים האחרונות. שני שלישים (67%) מהשכירים הללו עזבו את מקום העבודה הקודם ביוזמתם והיתר ביוזמת המעביד. לא נרשם הבדל משמעותי בין גברים לנשים מבחינה זו, אך ניכרים הבדלים בין רמות השכלה שונות: 73% מבעלי תעודה אקדמית, כמו גם 73% מבעלי תעודת הבגרות עזבו מיוזמתם את מקום העבודה לעומת 58% מחסרי תעודת הבגרות.

מקרב אלה שעזבו את מקום העבודה הקודם מיוזמתם - הסיבות העיקריות לעזיבה היו אי-שביעות רצון מהעבודה (38%) ורצון להתקדם (32%). שתי הסיבות הללו מאפיינות גברים יותר מאשר נשים, וסיבות של לימודים וטיפול בבן משפחה מאפיינות יותר נשים מאשר גברים.

מקרב אלה שעזבו ביוזמת המעביד, הסיבות העיקריות הן פיטורים או צמצומים (50%), סגירת מקום העבודה (29%) וסיום חוזה (11%). מתוך אלה שעזבו מקום עבודה קודם ביוזמתם - כשני שלישים מרוצים יותר במקום העבודה הנוכחי, לעומת 52% מאלה שעזבו ביוזמת המעביד.

ההשוואה בין מקום העבודה הנוכחי למקום העבודה הקודם מראה לרוב על שיפור במאפייני עבודה שונים, אך יחד עם זאת, הנתונים מצביעים על 30% שהכנסתם נפגעה (36% מהמועסקים שעזבו מקום עבודה ביוזמת המעביד לעומת 27% מהמועסקים שעזבו מקום עבודה ביוזמתם), ל-29% שעות העבודה פחות נוחות במקום העבודה הנוכחי, ורבע מהמועסקים הפסידו הטבות במעבר.

מבדיקת הסיבה שבגללה בוחרים השכירים להיות שכירים ולא עצמאים עולה, כי הסיבה העיקרית היא השאיפה ליציבות - 45% מעדיפים עבודה יציבה עם משכורת קבועה. 18% נוספים רצו להיות עצמאים אך לא היו להם אמצעים כלכליים, 8% רצו שעות עבודה נוחות ו-5% טענו כי האחריות הנדרשת מבעל עסק כבדה מדי.