אילן אלהרר תבע את חברת קריסטל בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בקריית גת לאחר שלא היה מרוצה משירותיה הלקויים במסגרת אחריותה למכונת כביסה. מכתב התביעה עלה שאלהרר קנה מהנתבעת בחודש יוני 2006 מכונת כביסה עבור סך 1,800 שקל ושילם סך נוסף של 149 שקל, עבור אחריות מורחבת לתקופה של שלוש שנים. בחודש ספטמבר 2008, אירעה תקלה במכונת הכביסה, והוא פנה לנתבעת לקבלת שירות. לדבריו, השירות שקיבל היה קלוקל ובבחינת מסכת תלאות, שכן הוא נאלץ להמתין בביתו מספר פעמים לטכנאי שירות שלא הגיע, ולאור זאת מכונת הכביסה הושבתה למשך חודש ימים, בהעדר מנוע חילופי. "נגרמו לי נזקים בגין אבדן ימי עבודה, ועגמת נפש נוכח השירות הלקוי והפרת התחייבויותיה של הנתבעת על-פי תעודת האחריות".
הנתבעת השיבה ששירות התיקונים במסגרת האחריות סופק על-ידי חברת אמפא בע"מ שנקלעה באותה עת לקשיים כלכליים, ועובדיה שיבשו את מתן השירות ללקוחות. "לפיכך, נאלצנו לתת את השירות בעצמנו ונגרמו עיכובים במתן השירות". עוד טענה, שבמרבית התקופה מכונת הכביסה הייתה שמישה, למעט רעש שבקע ממנה, וכפיצוי בגין תקופת ההמתנה להחלפת המנוע, תיקנה שבר בדלת המכונה ללא תמורה.
בפסק הדין קבעה השופטת טלי חיימוביץ שאין חולק שבעקבות מחדלי הנתבעת להעניק את השירות הנדרש ולהחליף את החלק הפגום, נותרה משפחתו של אלהרר ללא מכונת כביסה למשך חודש ימים והוא הפסיד שני ימי עבודה בהם נאלץ להמתין לטכנאי, ושלושה ימי עבודה נוספים בהם הגיעו טכנאים עם חלקים לא מתאימים. כן נגרמו לו עוגמת נפש, טרחה והוצאות בגין שיחות טלפון. "אשר לאחריותה של הנתבעת על-פי תעודת האחריות. הנתבעת טענה כי אינה אחראית למתן השירות בעת תקופת הרחבת האחריות מעבר לשנה הראשונה, אלא חברת אמפא מוצרי צריכה בע"מ. איני מקבלת טענה זו. על תעודת האחריות שצורפה לכתב התביעה חתומה הנתבעת בעצמה, ולא נאמר בה או במסמך אחר שנמסר לתובע כי הנתבעת אחראית רק לשנת האחריות הראשונה, ולא לשתיים האחרות. נהפוך הוא, בחשבונית בסך 149 שקל שצורפה לכתב התביעה, נאמר כי הביטוח הוא לשלוש שנים. דהיינו, אין אבחנה בין השנה הראשונה, לשתיים האחרות. לפיכך, אין מקום לטענת הנתבעת כי תעודת האחריות אינה מחייבת אותה בתקופה נשוא התובענה, או כי בעיות כאלה ואחרות בחברת השירות פוטרות אותה מאחריותה".
השופטת הדגישה שאלהרר זכאי לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו וכי הנתבעת לא הכחישה שהטיפול במכונת הכביסה היה לקוי,וארך זמן רב מעבר לתקופת ההתחייבות החוזית על-פי תעודת האחריות (שבעה ימים). וכן, לא הכחישה שבמהלך חודש ימים לא ניתן היה לעשות שימוש במכונת הכביסה. בסופו של דבר הנתבעת חויבה לשלם לאלהרר סך של 1,800 שקל בתוספת הוצאות משפט בסך של 400 שקל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה