הרטיבות נגרמה בשל איטום לקוי באמבטיית השכנים

מלכה ומאיר אבולעפיה תבעו את לי ומישל דוידי בבית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון עקב נזקי רטיבות. מכתב התביעה עלה שהצדדים הם בעלי דירות סמוכות מושכרות והם אינם גרים בהם. דירת משפחת אבולעפיה מצויה מתחת לדירת משפחת דוידי והסכסוך התעורר עקב נזקי רטיבות בדירת אבולעפיה שמקורה בדירת דוידי. סכום התביעה: 13,433 שקל הכוללים: 2,933 שקל עלות תיקון ושמאות, ופיצוי בסך 10,500 שקל בגין נזקים שאינם נזקי ממון.

לדברי התובעים, סימני רטיבות התגלו בחודש יוני 2008 בתקרת האמבטיה ושלושה שרברבים קבעו שמקור הבעיה בדירת הנתבעים, אלא שהללו התכחשו לאחריותם והתעלמו מפניותיהם בעל-פה ובכתב, ואף פניית עו"ד לא הועילה. "בשל העדר טיפול במשך חודשים, הנזקים הוחמרו והתפשטו לתקרות נוספות בשירותים ובמרפסת". התובעים צירפו תמונות של התקרה בחדרים שניזוקו וחוות דעת שמאי, והוסיפו שלאחר שבוצעו עבודות איטום בדירת הנתבעים, פסקה הנזילה, וזמן מה לאחר מכן, כשהתייבשה הרטיבות, ניתן היה לבצע תיקונים.

הנתבעים טענו שביקשו מהתובעים לאפשר למומחה לבדוק את הדירה אך הם סירבו. לדבריהם, אין בדברים שאמרו בעלי המקצוע כדי לקבוע את אחריותם. "בוודאי שאין חוות דעת השמאי, שאינו בעל מקצוע רלוונטי, כדי לבסס אחריותנו". הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה.

בפסק הדין קבעה השופטת יעל בלכר, שאחריות הנתבעים לנזקי הרטיבות הוכחה ובמסמך מטעמם בו צוין שקיימת בעיית איטום באמבטיה. "מדובר, אפוא, במסמך המעיד על בעיה גלויה ונראית באיטום באמבטיה, ועולה ממנו כי על הנתבעים לבצע פעולות איטום. גם השוכרת שהעידה מטעם הנתבעים, הודתה שהיה תיקון בסביבות אוקטובר, מה שתואם את דיווח התובעים על פתרון הבעיה. איני מקבלת את הסבר הנתבע שדובר בבעיה אחרת, שכן לא הובאו ראיות לתמוך בכך, כגון בעל המקצוע שתיקן את 'הבעיה האחרת', חוות דעת בעל מקצוע או ראיות אחרות לתמוך".

השופטת הדגישה שהתובעים זכאים להחזר עלות התיקון, "ובאשר לפיצוי בגין נזק לא ממוני - אכן נזקי רטיבות גורמים לעוגמת נפש והתרשמתי מהתמונות כי דובר בנזק שהיווה מטרד אסתטי כמו גם מטרד ממשי, שהפריע לשימוש בדירה. זאת, על פני תקופה של כחצי שנה. עגמת נפש קיימת גם בשל התנהלות הנתבעים שלא ניאותו לבצע את העבודות הדרושות למרות מסמך ש.ח.ר לאחר ביקור כבר בתחילת יולי 2008, שהצביע על קיומה של בעיה באיטום. נראה מהתנהלות התיק כי זוהי עגמת הנפש העיקרית שסבלו התובעים".

בסופו של דבר, חייבה השופטת את הנתבעים לשלם לתובעים סך של 3,983 שקל בצירוף סך של 2,500 שקל (עוגמת נפש) ובצירוף החזר אגרה בסך 100 שקל, והוצאות משפט בסך 350 שקל.