ההוצאה הלאומית לבריאות עלתה בשנת 2008 ב-2% לעומת שנת 2007 והסתכמה בכ-56.2 מיליארד ש"ח, שהם 7.7% מהתמ"ג. כך עולה (יום א', 16.8.09) מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ההוצאה על בריאות לכל נפש נשארה ללא שינוי לאחר עלייה של 2% בשנת 2007.
ההוצאה לבריאות כוללת את ההוצאות על כל שירותי הבריאות הניתנים במרפאות, בבתי החולים, בשירותי רופאים פרטיים ורופאי שיניים; הוצאות על תרופות ומכשירים רפואיים, מחקר ומנהל ממשלתי בתחום הבריאות והשקעה במבנים וציוד במוסדות הבריאות.
השוואה לארצות ה-OECD בשנת 2007 מראה, כי אחוז ההוצאה הלאומית לבריאות מהתוצר המקומי הגולמי בישראל היה נמוך מאשר ב-21 ממדינות ה-OECD, במיוחד מארה"ב (כ-16% מהתמ"ג), כמו גם משוויץ ומצרפת (כ-11%). השיעור הנמוך ביותר שנמדד היה בקוריאה, בטורקיה ובפולין (כ-6%). ברוב מדינות ה-OECD, שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג עלה בהדרגה בין השנים 2007-1995, בעוד שבישראל השיעור נשאר כמעט ללא שינוי בשנים אלה.
מההשוואה הבינלאומית עולה עוד, כי בשנת 2007 ההוצאה לבריאות לנפש במונחי כוח קנייה בישראל עמדה על 2,048 דולר - בדומה להוצאה בפורטוגל, אך נמוכה מזו שבמרבית מדינות ה-OECD. בארה"ב הייתה ההוצאה לנפש הגבוהה ביותר - 7,290 דולר. בקוריאה, בהונגריה, בצ'כיה, בסלובקיה, בטורקיה, במקסיקו ובפולין הייתה ההוצאה נמוכה מבישראל.
חלקו של המימון הפרטי בהוצאה הלאומית לבריאות ירד ב-2008
תשלומים ישירים של משקי הבית לתרופות ולשירותים רפואיים (כגון רופאים, מרפאות ורופאי שיניים) מימנו 32% מההוצאה הלאומית לבריאות. 10% נוספים היו הוצאות על ביטוחים פרטיים של משקי בית, הוצאות של מלכ"רים פרטיים, של בתי חולים כלליים ששייכים להם ותרומות מגורמים פרטיים שונים. סך כל המימון הפרטי של משקי הבית והגורמים האחרים הגיע ל-42% מההוצאה על בריאות.
26% מההוצאה הלאומית לבריאות ב-2008 מומנו מגביית מס בריאות. 30% מומנו מתקציב המדינה ועוד 2% מומנו מתרומות מחו"ל. מימון מתקציב המדינה כולל העברות לקופות החולים ולמוסדות אחרים ללא כוונת רווח, אספקת שירותי בריאות באמצעות מוסדות בריאות ממשלתיים, ומימון השקעות בבנייה ורכישת ציוד בבתי חולים ממשלתיים.
קופות החולים סיפקו בשנת 2008 33% משירותי הבריאות, בדומה לשנת 2007. "יצרני שוק" - בתי חולים כלליים, רופאי שיניים ורופאים פרטיים אחרים, מרפאות פרטיות וכן יצרני תרופות ומכשירים רפואיים, סיפקו ב-2008 56% מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות לעומת 55% בשנת 2007 ו-54% בשנים 2006-2005. בהתאם להנחיות בינלאומיות, במונח "יצרני שוק" נכללים החל מ-2003, בתי חולים כלליים שמאורגנים כתאגידים. זאת, משום שגופים אלה מספקים את מרבית השירותים במחיר מלא.
החלק שסופק על-ידי מוסדות ממשלתיים (כגון בתי חולים לנפש ולמחלות ממושכות, מרפאות ולשכות הבריאות) היה 6% מההוצאה הלאומית לבריאות, בדומה לשנים 2007-2006. חלקם של השירותים שסופקו על-ידי מוסדות בריאות אחרים ללא כוונת רווח (כגון מגן דוד אדום) ירד ל-5% בשנת 2008 מ-6% בשנת 2007.
התפלגות ההוצאה השוטפת לבריאות לפי סוג השירות מראה, שבשנת 2006 ההוצאה לשירותי בתי החולים היוותה 37% מההוצאה השוטפת לבריאות, בדומה לשנת 2005 ולעומת 38% בשנת 2004. ההוצאה לשירותי מרפאות ציבוריות ורפואה מונעת היוותה 45%, בדומה לשנת 2005. ההוצאות לרופאים פרטיים ורפואת שיניים היוו בשנת 2006 14% מההוצאה השוטפת לבריאות, וההוצאות לתרופות וציוד רפואי שנקנו על-ידי משקי הבית הגיעו לרמה של 3% בשנת 2006. הדוחות הכספיים האחרונים שהתקבלו על ההוצאה הלאומית לבריאות לפי סוג שירות, הם לשנת 2006, ועל כן ללמ"ס אין עדיין נתונים באשר לשנים 2008-2007.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה