סלקום לא ידעה להסביר את החשבונות של עצמה

שלוש משפחות - מיכל ואורון שלום, ענבל וגבריאל כהן ודקלה ואלעד ימיני - הגישו תביעות נפרדות כנגד סלקום בטענה להפרת תנאי עסקה שסוכמה בינם לבין סוכן מכירות של החברה. נוכח זהות התביעות והעובדה שהן מבוססות על עובדות משותפות, החליט השופט אלון אינפלד לאחד את הדיון בתביעות.

בכתב התביעה נטען שבמהלך חודש נובמבר 2007 הגיע לבית התובעים סוכן מכירות של סלקום והציע להן עסקה כדלקמן: קבלת זוג מכשירים מסוג דור 3.5 חינם, כאשר דמי מנוי, ביטוח ואחריות, אינטרנט חופשי, שיחות וידאו, 530 דקות שיחה לכל היעדים בארץ, 500 דקות שיחה פנים ארגוניות ו-250 דקות שיחה לכל היעדים והפחתת זיכוי כספי, יהיו בעלות כוללת של 240 שקל לחודש בגין שני המכשירים.

תשלומים בסכומים מרקיעי שחקים

התובעים צירפו לתביעתם מסמך שנכתב בכתב ידו של הסוכן ושפירט את תנאי העסקה והיווה לטענתם, את מסמך ההתקשרות בינם לבין סלקום. התובעים קיבלו את הצעת הסוכן וחתמו על חוזה מבלי שנותר בידם העתק ממנו. על-אף פניות רבות לנתבעת לא הומצא להם העתק מהחוזה. "המסמך היחיד שנותר בידנו ואושר על-ידי הנתבעת הוא המסמך בכתב ידו של הסוכן שמהווה את הסכם ההתקשרות בין הצדדים. מדי חודש קיבלנו חשבוניות מהנתבעת בסכומים מרקיעי שחקים מעבר למוסכם". לטענתם, פנו לסלקום שוב ושוב במטרה להבין את החשבוניות ואת החיובים העודפים ונציגיה לא הצליחו בעצמם להסביר את פירוט החשבוניות. "בשלב מסוים זוכה חשבוננו בסכום מסוים שהיה מגוחך. יש להשיב לנו את הסכומים בהם חויבנו מעבר לסך של 240 שקל שסוכם עם הסוכן ולפצותנו בגין הפסד ימי עבודה והוצאות".

סלקום השיבה שהעסקה בוצעה כהלכה והוסברו לתובעים תנאיה והעלויות, והם חתמו על חוזה. סלקום הדגישה שהמסמך שמסר הסוכן אינו מהווה חוזה מחייב, אלא מעיד על הצעתה כולל פרטים בסיסיים ביחס להתקשרות. "התוכנית אליה הצטרפו התובעים מזכה אותם בביטוח, אחריות, מכשיר דור 3.5, אינטרנט חופשי, שיחות וידאו ו-525 דקות זמן אוויר בתמורה לסך של 209 שקל. קיימת אפשרות נוספת לרכישת חבילה קטנה יותר של 250 דקות בעלות של 109 שקל שהוצעה לתובעים לחילופין ולא בנוסף לחבילה הגדולה, והראיה - שלא נכתב במסמך שמסר הסוכן 780 דקות לכל היעדים. בגין 500 דקות שיחות פנים ארגוניות חויבו התובעים בסך של 19.83 שקל שהתווספו למחיר החבילה הגדולה כך שסה"כ עמד הסכום הכולל על סך 229 שקל".

לדברי סלקום, הסוכן העניק לתובעים זיכוי כספי בסך של 100 שקל בכפוף להצגת חשבונית חודשית מחברה מתחרה. "החיוב החודשי בגין כל מכשיר לתובעים עמד על סך של 129 שקל. מאחר ורכשו שני מכשירים היה עליהם לשלם סך כולל של 258 שקל. החשבונית הראשונה שנשלחה לתובעים לא כללה את כל ההטבות מסיבות טכניות בלבד ומאחר שלא הוצגה בפנינו חשבונית של חברה מתחרה. ניתן לפתור בעיה זו באופן רטרואקטיבי".

אפילו הדיוט לא יבין את האמרת החשבון

השופט אלון אינפלד קבע שיש להכריע האם המסמך שנרשם בכתב ידו של הסוכן תקף - והשיב על כך בחיוב, והאם סלקום עמדה בהתחייבויותיה. בדיון בפניו לא טרחה סלקום להעיד את הסוכן, ועל כך אמר השופט: "סוכן המכירות הוא שהיה במקום בעת ביצוע העסקה ולטענת הנתבעת, הוא שהחתים את התובעים על הסכם התקשרות ונראה כי יש בעדותו כדי להוות את הראיה הטובה ביותר להוכחת טענות הנתבעת. התובעים מציגים בפני בית המשפט מסמך בכתב שאושר ע"י הנתבעת ונכתב בכתב ידו של הסוכן מטעמה, ואף מאשרת הנתבעת כי המסמך מעיד על הצעתה שלה להתקשרות וכולל את פריטי העסקה הבסיסיים. מנגד, לא הצליחה הנתבעת להציג בפני בית המשפט כל מסמך אחר, חתום ע"י התובעים אשר יש בו כדי לסתור את האמור באותו מסמך. הנתבעת הן בכתב הגנתה והן בעדות הנציגה מטעמה בפני בית המשפט מנסה בעצמה ליתן פרשנויות שונות לנספח לתביעה ולנתונים המופיעים בו וזאת ללא הצלחה מאחר וההסברים אינם תואמים את הנתונים המופיעים בנספח ואף בחלקם אינם הגיוניים. נמצא כי המסמך בכתב ידו של הסוכן מהווה מסמך התקשרות מחייב בין התובעים לנתבעת והנתבעת לא הוכיחה קיומו של מסמך מחייב אחר".

השופט מתח ביקורת נוקבת על סלקום: "קשה להתכחש לתחושה שהנתבעת, נציגתה והעד מטעמה, אינם מסוגלים אף הם, ליתן הסבר מניח את הדעת ומובן לכל הדיוט, על אופן ניתוח החשבוניות מטעמה. משכך, נמצא כי הנתבעת לא נשאה בנטל ההוכחה כי אכן עמדה בהתחייבויותיה כלפי התובעים ולמעשה לא הוכיחה הנתבעת טענותיה הסותרות את טענת התובעים כי חויבו בסכומים העולים על הסכום המוסכם בגין אותם הרכיבים. על כן, נמצא כי הנתבעת הפרה את התחייבויותיה כלפי התובעים".

בסופו של דבר, ביטל השופט את העסקה בין סלקום לתובעים וחייב את סלקום להשיב לתובעים כספים שנגבו ביתר והוצאות על דרך האומדנא. סלקום חויבה לשלם למשפחת שלום סך של 3,463 שקל, למשפחת כהן, סך של 3,129 שקל, ולמשפחת ימיני סך של 2,001 שקל.