אופטימיות - לשיפור בריאות האישה

נשים עם מבט אופטימי על החיים יהנו מתוחלת חיים ארוכה יותר ויהיו בסיכוי נמוך יותר לפתח מחלת לב לעומת נשים פסימיות. אלו ממצאי מחקר חדש שפורסם אמש (ג', 10.8.09).

חוקרים גילו כי בקרב יותר מ-97,000 נשים אמריקנית בגילאי 50 עד 79, אלו שהיו עם נטייה כללית לאופטימיות היו בסיכון נמוך ב-14% למות במהלך 8 שנים לעומת חברותיהן הפסימיות.

הסיכוי שלהן לפתח מחלת לב כלילית היה גם הוא נמוך ב-9%, והן היו גם בסיכון נמוך ב-20% למות מסיבוכים של הלב.

כלומר, רבע מהנשים שסווגו במקום גבוה בהיבט של אופטימיות היו בסיכוי נמוך לפתח מחלת לב לעומת רבע מהנשים שסווגו כפסימיסטיות; 43 לכל 10,000 נשים, לעומת 60. שיעור התמותה לאורך 8 שנים היה גם הוא נמוך בקרב נשים אלו; 46 לכל 10,000 נשים לעומת 63 בקרב הפסימיסטיות.

הממצאים, שפורסמו בעיתון "Circulation", תומכים בראיות כי מאפיינים אישיותיים משפיעים על הבריאות בטווח הארוך.

מספר מחקרים הראו כי אנשים המגלים עויינות ויש להם נטייה לכעס, עומדים מול סיכונים גבוהים יותר למחלות לב ולבעיות בריאות אחרות. במחקר הנוכחי, נשים שהשיגו ניקוד גבוה באמצעי מדידה של "ציניות ועוינות", היו בסיכון גבוה יותר למות מכל גורם שהוא לאורך 8 שנים.

[איך נשלוט בכעס שלנו?]
[כעס - עלול להרוג אתכם]

אופטימיות - קשר ישיר

צילום: משפיע על כל המערכות בגוף [צילום: AP]

החוקרים גילו כי ההשפעות הגלויות של האופטימיות ושל העוינות לא היו תלויות האחת בשניhה.

ייתכן, כתבו החוקרים, שלאופטימיות יש קשר ישיר שעוזר במניעת מחלות. תכונות אישיות יכולות, למשל, להשפיע על מערכת העצבים, המערכת החיסונית והמערכת ההורמונלית בדרכים המשפיעות על הסיכון לבעיות בריאות בטווח הארוך.

מצד שני, אנשים אופטימיים מנהלים אולי אורח חיים בריא יותר. החוקרים גילו כי הנשים האופטימיות ביותר נטו למעשה גם פחות לעשן או לסבול מהשמנה והיו פעילות יותר. שיעור לחץ הדם הגבוה בקרב נשים אלו היה נמוך יותר וכך גם שיעור הסוכרת והכולסטרול הגבוה.

כאשר החוקרים לקחו גורמים אלו בחשבון, האופטימיות עצמה עדיין הייתה קשורה לסיכון נמוך יותר למחלות לב או למוות, ולכן ייתכן שהגישה האופטימית לכשעצמה היא כפי הנראה שעומדת מאחורי השיעור הנמוך יותר של גורמי הסיכון.

הממצאים מבוססים על שאלונים שניתנו ל-97,253 נשים אמריקניות שלקחו חלק במחקר ממשלתי מקיף הנקרא "Women's Health Initiative". אופטימיות נמדדה על-ידי הצהרות כגון: "בתקופות שונות, אני בדרך כלל מצפה לטוב ביותר" או "אם משהו רע עלול לקרות לי הוא יקרה".

הצהרות שרמזו על עוינות וציניות כללו משםטים כמו "עדיף שלא לבטוח באף אחד" או "לעיתים קרובות אני נאלצת לקבל הוראות מאדם שלא יודע הרבה כמוני".

אז האם בחירה בהסתכלות מחוייכת יותר יכולה לעזור לנו לחיות שנים רבות יותר?

המחקר הנוכחי לא מספק תשובה לכך משום שהוא מבוסס רק על תצפית ולא על ניסיון לשנות אנשים פסימיסטיים ולהפוך אותם לאופטימיים כדי לגלות מה יקרה, אך ייתכן שמחקרים עתידיים יגלו את התשובה.