על הקשר בין צפייה בטלוויזיה לשפה

אם אתם רוצים לתרום להתפתחות השפה של ילדכם, אין כמו לקרוא באוזניו ספר, או לספר לו סיפור, או לתאר לו את העולם בעודכם מטיילים. ההמלצה השגורה הזאת, שהורים מכירים היטב, עומדת עתה למבחן: על-פי מחקר חדש, שיחה עם מבוגר, ולא האזנה חד-צדדית לדבריו, מועילה הרבה יותר להתפתחות השפה של התינוק או הפעוט.

המחקר, שממצאיו מתפרסמים בכתב העת "Pediatrics", כלל 275 משפחות אמריקניות שבהן ילדים מלידתם ועד גיל 4. לדרדקים הוצמד רשמקול דיגיטלי קטן שאיפשר למדוד את חשיפתם לדיבורים של מבוגרים ושל ילדים וכן לשידורי טלוויזיה.

התברר כי שיחות עם מבוגרים משפיעות במידה ניכרת על התפתחות כישורי השפה של הילד. שמיעת מבוגר מדבר, מספר סיפור וכדומה השפיעה פחות, ואילו לצפייה בטלוויזיה לא הייתה השפעה כלשהי, לא חיובית ולא שלילית. על-פי ד"ר פרדריק צימרמן מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת לוס אנג'לס בקליפורניה (UCLA), שעמד בראש צוות המחקר, שיחות עם מבוגרים תרמו לפיתוח השפה כמעט פי שישה יותר מאשר שמיעת מבוגר לבדה.

כל יום ילדים שומעים בממוצע 13 אלף מלים בכ-400 שיחות המתקיימות עמם וסביבם. ככל שהשיחות רבות יותר, כך יש יותר הזדמנויות לטעויות לשוניות - ולכן גם יותר סיכויים לתיקונים, שיש להם ערך רב. השיחות גם מספקות לילדים הזדמנויות לתרגל אוצר מלים חדש.

מסקנות המחקר, לפיכך, הן שיש לעודד הורים לא רק לקרוא לילדיהם ולדבר אליהם, אלא גם לערב אותם בשיחה. "ילדים אוהבים לשמוע אתכם מדברים, אבל הם גם רוצים לדבר בעצמם", אמר ד"ר צימרמן. "תנו להם צ'אנס להגיד מה שעל לבם, אפילו אם זה גו-גו-גה".