"לדון בהרכב מורחב בהחזרת המשפט למחוזי"

הסנגוריה הציבורית הגישה (ו', 7.8.09) בקשה תקדימית לקיים דיון נוסף בהחלטת בית המשפט העליון להחזיר את הדיון בעניינו של העבריין היפואי יחיא טורק לבית המשפט המחוזי. הסנגוריה הציבורית מיוצגת בעניין זה על-ידי עו"ד מיכל בכר, עו"ד אבי כהן, ועו"ד אלקנה לייסט.

זיכויו של טורק בבית המשפט המחוזי מרצח הפעוט אביב אילוז בשנת 1999 בוטל (20.7.09) בבית המשפט העליון לאחר שנקבע כי יש להתייחס להודאות, לראיות ולשחזור הרצח, מהן התעלמו בבית המשפט המחוזי, בגלל מעמדו של טורק כעד מדינה. על-פי החלטת בית המשפט העליון יוגדר כעת טורק כנאשם ומשפטו יוחזר לבית המשפט המחוזי.

לטענת הסנגוריה מדובר בשתי הלכות שיפוט חדשות שיש להן נגיעה על כלל הנאשמים במדינת ישראל ולכן יש לבחון את פסק הדין בהרכב מורחב בבית המשפט העליון.

"על-פי ההלכה הראשונה הודאות עד מדינה שנמסרו על ידיו לאחר חתימת ההסכם בדבר הפיכתו לעד מדינה יכולות להיות קבילות כנגדו", ציינו עורכי הדין אבי כהן, אלקנה לייסט ומיכל בכר המייצגים את טורק. לדבריהם, הנמקת בית המשפט להלכה זו התבססה על כך שבעוד שבשלב הקודם לחתימת ההסכם חל על שאלת קבילות ההודאות "מבחן היוזמה", הרי שלאחר החתימה יש להחיל את מבחן שונה, מבחן הההודיה שניתנה "חופשית ומרצון" על-פי סעיף 12 לפקודת הראיות.

"הכשל הלוגי בהנמקה זו נעוץ בכך שבשני השלבים המבחן הוא מתן הודאה "חופשית ומרצון". ההלכה הפסוקה קבעה חזקה משפטית חלוטה לפיה הצעת חוקרים לחשוד כי ייחתם עימו הסכם עד מדינה הינה בבחינת פיתוי והשאה השוללת את חופשיות הרצון של מתן ההודאה. רציונאל זה, הנכון טרם חתימת ההסכם, רק מתחזק לאחר חתימת הסכם זה", ציינו.

עוד הוסיפו כי על-פי ההלכה השנייה משתנה אופייה של דוקטרינת ההשתק השיפוטי בהליך הפלילי וניתן שלא להפעילה, על-אף שהתנאים ההכרחיים והמספיקים לשימוש בה התקיימו.

"משמעותה של הלכה זו היא כי מעמדו של נאשם בפלילים מבחינת זכויותיו הדיוניות הינו נחות ממעמדו של של בעל דין בהליך אזרחי. הסיבה להלכה מוטעית זו נעוצה באי הבחנה ברורה שבין דוקטרינת ההשתק השיפוטי לדוקרטינת ההגנה מן הצדק", ציינו בבקשתם לדיון בהרכב נרחב שהוגשה לבית המשפט העליון.