נתניהו: הפסיפס בלוד - אוצר וחלק מפסיפס ארץ ישראל

ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושרת התרבות והספורט, לימור לבנת, ביקרו (יום ה', 6.8.09) בפסיפס לוד.

פסיפס לוד נחפר בשנת 1996 על-ידי מרים אבישר, והוא חלק מחפירת הצלה מטעם רשות העתיקות ועיריית לוד, שרצתה להרחיב את רחוב החלוץ. רצפת הפסיפס בת ה-1,700 שנה, היא מהמפוארות ומהגדולות שנראו בישראל. הפסיפס מהווה פנינה ארכיאולוגית של ממש ומצב השתמרותו יוצא דופן. גודלו כ-180 מ"ר, והוא מורכב משטיחים צבעוניים שמתוארים בהם בפירוט יונקים, ציפורים, דגים, מיני צמחים וכלי השיט והמסחר הימי שהיו בשימוש באותה תקופה. ארכיאולוגים אחדים מעריכים שרצפת הפסיפס הייתה חלק מוילה של אדם אמיד בתקופה הרומית.

התגלית המרשימה גררה גל של השתאות בישראל. בסוף שבוע אחד, בו הוצג הפסיפס לציבור, ביקרו באתר כ-30,000 איש מרחבי הארץ.

עם זאת, על-אף הגילוי שגרר רעש תקשורתי גדול והתפעמות מצד המבקרים, בסיום החפירה, משלא נמצא תקציב לשימור ולפיתוח האתר לכדי תצוגה, כוסה הפסיפס, על-מנת לשמור עליו מפני נזקי האדם והזמן.

כעת, בתום מאמצים לגיוס הסכום הגבוה הנדרש לטיפול בממצא הייחודי לאחר כ-13 שנה, איתרה הרשות תרומה ייעודית מקרן לאון לוי, לצורך שימור ופיתוח האתר.

"חלק מהפסיפס ההיסטורי של ארץ ישראל"

ראש הממשלה אמר כי "הפסיפס הנהדר הזה הוא חלק מהפסיפס המהותי - הארכיאולוגי וההיסטורי, שמציין את מדינת ישראל ואת ארץ ישראל. יש פה אוצרות, תרתי משמע. אוצרות מן העבר, שיכולים להוות בסיס לתיירות מאוד ענפה בהווה ובעתיד, ואני והשרה לבנת, שר התיירות ושרים אחרים נעבוד על כך כדי לתת הזדמנות להרבה מאוד אנשים מהארץ ומהעולם לראות את האוצר הזה".

לבנת אמרה כי "הפסיפס רק מוכיח את הצורך להמשיך ולבצע חפירות ארכיאולוגיות באזור. דרושה התערבות מערכתית של מספר משרדי ממשלה על-מנת לממש את הפוטנציאל התיירותי הטמון בעיר. אין ספק שטיפול נכון יביא לפיתוחה של העיר לוד".

מנהל רשות העתיקות, שוקה דורפמן, העניק לראש המשלה שי - צילום של חותם עברי עתיק הנושא את השם "נתניהו בן יאש", שהתגלה בחפירות ליד הכותל.

אילן הררי, יושב-ראש הוועדה הממונה לעיריית לוד, ביקש מראש הממשלה לאשרר את החלטת הממשלה משנת 2002 לשיקום העיר לוד, אשר בין היתר מתייחסת גם לאתרי הארכיאולוגיה בעיר דוגמת אתר הפסיפס, כמנוף תיירותי לעיר, וכן להוביל החלטת ממשלה אשר תכיר בלוד כפרויקט לאומי.

בעיריית לוד אמרו כי האתר תחום בין שני רחובות: רחוב החלוץ - המוביל לשוק, ורחוב סטרומה, המוביל למרכז ההיסטורי של העיר. לדבריה, מיקום האתר בסמוך לצירי תנועה ארציים, מאפשר רמת נגישות גבוהה, ויאפשר את הפיכתו לאתר בעל עניין כלל ארצי. העירייה, בשיתוף עם רשות העתיקות, מתכננות לקשור אותו למסלול שיכלול מספר אתרים היסטוריים בעיר.

קודם להכרזה על תחילת העבודות בשטח, התקיים תהליך הידברות מורכב בין תושבי לוד, העירייה ורשות העתיקות. מאחר שלצורך שימורו, נדרשה הוצאה של הפסיפס מהשטח וביצוע עבודות שימור במעבדות רשות העתיקות בירושלים, חששו תושבי לוד שהפסיפס לא יוחזר לאתרו. מנהל רשות העתיקות, שוקה דורפמן, התחייב בפני התושבים שהעבודה על חישוף הפסיפס תעשה תוך שיתוף מלא של הציבור, ושהפסיפס יוחזר לאתרו, תוך הכשרת המקום כאתר תיירות.