ראש צוות הפקחים, האנס בליקס, מסר (יום ו', 7.3.03) דוח נוסף, המוגדר כדוח מכריע, בפני מליאת מועצת הביטחון של האו"ם. בשורה התחתונה מבקש בליקס: זמן נוסף - לפחות כמה חודשים, כדי שיוכל צוות הפקחים לבדוק עוד ועוד מידע שהובא בפניו.
בעיצומו של הדיון במועצת הביטחון חשף ה-CNN, כי הממשל האמריקני, יחד עם ממשלת בריטניה, עומדים להביא בפני מועצת הביטחון הצעת-החלטה חדשה: אולטימטום לעירק - התפרקות מרצות תוך 10 ימים מנשק להשמדה המונית, או מלחמה. ההצעה תונח ביום שני.
ואכן, בעיצומו של הדיון חשפו האמריקנים והבריטים הצעת-החלטה חדשה. לפי הצעה זו, שהדיון בה יתקיים לכל המאוחר ביום שלישי (11.3.03), יתפרק סדאם מנשקו עד יום 17.3.03. אחרת, יהיה חשוף לסכנה של מלחמה. הצעת-החלטה זו הכניסה את העולם כולו לאוירת מלחמה, העלולה לפרוץ בכל רגע אחרי ה-17 בחודש זה.
הדיון במועצת הביטחון החל ב-17:30 (שעון ישראל), והוא נמשך כמה שעות. בליקס דיווח, כי עירק לא סיפקה הוכחות לכך שהתפרקה לטענתה מנשק להשמדה המונית. היא אומנם הסכימה להשמדה של טילי אל-סומוד-2, קיימים דיווחים של עירק על השמדה של נשק ביולוגי וכימי, אך אלה לא אומתו.
בליקס טוען, כי בידי הפקחים אין אמצעים די הצורך כדי לחשוף את תעשיית הנשק כולה של עירק, זו הגלויה, וזו הנעשית מתחת לפני האדמה. לפקחים דרוש זמן נוסף, אמר. הוא ציין כדוגמא, כי אל הפקחים הגיע מידע אודות פעילות תת-קרקעית של עירק, אך מידע זה טרם נבדק.
בליקס אמר, בין היתר:
- ערכנו מספר ביקורות פתע, מבלי שנציגי עירק ידעו, כדי לבחון האם יש להם מעבדות ייצור נעות של נשק. לא הצלחנו למצוא כל ראיה שמוכיחה שיש להם יכולת ייצור כזו.
- בדקנו כמות גדולה של אתרים, ואנחנו ממשיכים לבדוק. היו דיווחים שישנה פעילות תת-קרקעית. עירק הכחישה. במהלך בדיקות של איזורים מוצהרים ולא מוצהרים, חיפשו הפקחים אתרים תת-קרקעיים. לא מצאנו אף מתקן תת-קרקעי לייצור נשק כימי או ביולוגי. כדי לעשות בדיקה אמיתית, נצטרך להגדיל את הצוות שלנו.
- העירקים משמידים נשק רציני – לא מקלות לניקוי שיניים. היום קיבלתי מידע שהעירקים הפסיקו את השמדת הנשקים. מספר טילים ונשקים הושמדו תחת בדיקת הפקחים.
- החוקיות של טיל האל-פתח עדיין נבחנת. מידע על אנתרקס נבדק מדי יום. הרבה מהמידע תואם את מה שהעירקים דיווחו ומידע נוסף נבדק.
- יש לנו רשימה של נושאים. לכל נושא נלווית רשימה של מה עירק יכולה לעשות כדי לקדם את הפתרון שלו – כך נוכל לאמוד את הסיוע העירקי ואת שיתוף הפעולה.
הדיווח של בליקס, המופיע במעמד זה יחד עם ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית, מוחמד אל-בראדעי, הינו שלב מקדים לדיון העיקרי שזומן ליום שני הקרוב במועצת הביטחון, בהצעת-החלטה שהגישו ארה"ב ובריטניה.
אל-בראדעי, שנאם אחרי בליקס, אמר בין היתר את הדברים הבאים:
עברנו מההליך המודיעיני להליך החקירתי שמתרכז בשאלה האם עירק החייתה או ניסתה להחיות את מערכת הגרעין שלה ב-4 השנים האחרונות.
ראשית עלי לומר שב-4 השנים האחרונות, נפגעה קשות היכולת התעשייתית הודות לעזיבת התמיכה החיצונית, ולעריקת אישים עירקים רבים, והיעדר תמיכה נדרשת לציוד.
הפגיעה הזו היא, באופן טבעי, בעלת השפעה ישירה על יכולתה של עירק לפתח תוכנית גרעינית. ערכנו בדיקות ב-141 אתרים, כולל 21 שלא נבדקו עד עתה. במקביל המומחים השתתפו בעוד ביקורות לא רשומות.
בדיקות אוויר שבדקנו נשלחו למעבדות, בדיקות של מים, צמחיה וכיוב נשלחו למעבדות. כיסינו מעל 2000 קילומטרים, מחנות צבאיים, אמצעי ייצור, איזורי מגורים ומערכות צבאיות. ערכנו ראיונות עם אנשים עירקים באופן מפתיע ובאופן קבוע. המשכנו לנהל את הראיונות גם אם לא לפי התנאים שלנו, כדי להשיג כמה שיותר מידע.
בהתחלה העירקים סירבו לאפשר לנו ראיונות פרטיים. העירקים דרשו להקליט את הראיונות. בעקבות התעקשותנו יש שינוי בנושא. שניים כאלו נעשו בימים האחרונים. אנחנו רוצים לוודא שייערכו ראיונות בחופשיות. אנחנו רוצים ראיונות מחוץ לעירק, כדי לוודא שהם חופשיים. אנחנו עומדים לדרוש את זה.
בשבועות האחרונים עירק סיפקה כמות גדולה מאוד של מסמכים, כולל לגבי נסיונותיהם להשיג יכולות פיתוח, והניסיון שלהם לייבא אורניום.
לגבי מידע שנמצא שעירק לא דיווחה עליו – עולה כי לא סביר שהעירקים עשו זאת בכוונה, וכי מאוד לא סביר שמדובר בחומרים שהיה ניסיון לעשות בהם שימוש לייצור גרעיני.
ביוני 2001, אומר אל-בראדעי, עירק חתמה על חוזה לייצור קו חדש של מגנטים לייצור והפעלה ב-2003. העסקה טרם נכנסה אל הפועל, ונראה שהיא גם לא תצא אל הפועל.
לגבי החשד כי עירק ניסתה לרכוש אורניום. עירק הסבירה את יחסיה עם המדינות הסוחרות, ותיארה את ביקורי אנשיה במדינות אפריקה הקשורות לנושא. עירק האשימה את מוסרי הדיווחים בשקרים. אנו רואים שהמסמכים שהעידו על פעילות עירקית כזו הם שקריים, וכי ההאשמות נגד עירק בנושא זה הן שקריות.
קיים חשש רב לגבי הכוונה העירקית לעורר את התוכנית הגרעינית שלה. אנו רואים שאכן היו מספר ניסויים ומאמצים שנראים כבלתי חוקיים על-פי החלטות האו"ם. הנושא עדיין בבדיקה. קבוצה של מדענים של האו"ם נמצאת כעת בעירק ובודקת בין השאר את הנושא הזה.
במיוחד ב-3 השבועות האחרונות, היתה לנו התקדמות רצינית בבדיקת היכולות העירקיות ובניתוח התוכנית העירקית. בשלב זה ניתן לומר זאת:
- אין סימנים לייצור גרעיני בבניינים שאליהם הפנו צילומי הלווינים או כל בניין אחר.
- אין ראיות שעירק ניסתה לייבא אורניום מאז 1990.
- אין ראיות שעירק ניסתה לייבא אלומיניום לשימוש בייצור מרכיבים גרעיניים, והיה לה קשה לעשות זאת גם לו השיגה אלומיניום מתאים.
- אין ראיות כי עירק השיגה מגנטים לשימוש בייצור גרעיני.
לסיכום – אין לנו כל ראיות כי עירק ניסתה לחדש את פעילותה הגרעינית.
יושקה פישר, שר החוץ הגרמי
שר החוץ של גרמניה, יושקה פישר - המייצג את מדינתו המתנגדת לתקיפת עירק, מבקש לתת זמן נוסף לפקחים. פישר אמר, בין היתר: עירק חייבת להתפרק מנשקה. שיתוף פעולה עירקי עדיין אינו עונה על דרישות האו"ם, אבל יש התפתחות חיובית. לכן אסור לנטוש אותה. יש התקדמות משמעותית. הוכח שיש אלטרנטיבה למלחמה. התפרקות בתנאי שלום היא אפשרית. יש לעשות שימוש בשיטה זו גם לבעיות אחרות. מבחינת הפוטנציאל הגרעיני, ניתן לראות התקדמות משמעותית. יש ביקורות חיוביות. בקרוב יסתיימו הבדיקות.
צרפת רוסיה וגרמניה הציעו הצעה ב-24 בפברואר, המציעה בדיקות חמורות. כדי שזה יקרה, צריך לאבחן כל בעיה קיימת ולקבוע סדרי עדיפויות. לכן בליקס ואל-בראדעי צריכים להסביר לנו איך הם מתכוונים להתמודד עם הבעיות שנותרו.
אסור להמתין. נשמח לשמוע היום הודעה של הפקחים לגבי מהם נושאי הפירוק מנשק אשר נותרו. הפיקוח יכול להימשך לעולם. הממשלה העירקית צריכה לשתף פעולה באופן מלא. לכן איננו רואים צורך בהחלטה נוספת. הביקורות שנערכות לפי החלטה 1441 מראות תוצאות יפות ואין סיבה להתקדם. המשבר בעירק מקשה על מימוש מדיניותנו במזרח התיכון. צריך לזכור מה משמעותה של מלחמה. הסבל שתביא לאינספור אנשים. האם אנחנו באמת במצב שמחייב מלחמה? אני חושב שלא כי עוד לא מיצינו את כל האמצעים לפתרון בדרכי שלום.
פארוק א-שרע, שר החוץ הסורי
פארוק א-שרע מבקש גם הוא לתת לפקחים זמן נוסף. הנה חלק מדבריו:
לפני שלושה שבועות נפגשנו כאן במסגרת מועצת הביטחון כדי לדון בשאלת עירק. זה היה לפני זמן קצר, אבל ההתפתחויות החשובות מאז, במזרח התיכון, חייבות להיבחן בשל השפעתם על המזרח התיכון.
יום אחרי הפגישה שלנו, מיליונים במדינות ברחבי העולם יצאו לרחובות כדי לומר לא למלחמה בעירק. שרי החוץ של מדינות ערב נפגשו אז. כולם הביעו את התנגדותם למלחמה, והביעו את הרצון לפתרון של שלום למלחמה.
צרפת, רוסיה, סין וגרמניה הביעו באופן חוזר ונשנה שאין מקום למלחמה. מדינות אלו משוכנעות שניתן להגיע לפירוק מנשק בדרכי שלום.
קולין פאוול, מזכיר המדינה האמריקני
מזכיר המדינה האמריקני, קולין פאוול, ביקש בנאומו למקד את הדיון בשאלה אחת: לא האם נמצא או לא נמצא נשק להשמדה המונית, אלא "האם עירק החליטה לשתף פעולה עם החלטה 1441, ולהיפטר מהנשק להשמדה המונית".
זו שאלה של כוונה, אמר, בצד של המנהיגות העירקית. התשובה לא באה מהשאלה כמה פקחים נמצאים או כמה זמן נוסף דרוש. זו לא שאלה של כמה שאלות עוד לא נענו, או האם צריך לבדוק עוד נושאים. התשובה תלויה בשאלה, האם עירק החליטה לשתף פעולה בפירוק המיידי והמלא של המערכות לפיתוח נשק להשמדה המונית. אני רוצה להודות לד"ר בליקס וד"ר אל-בראדעי. האזנתי היטב כדי לשמוע האם באמת עירק הגיעה להחלטה לשתף פעולה עם האו"ם.
שמחתי לגלות שיש התקדמות מסויימת. אבל הצטערתי לשמוע שהכל בא במאמץ. שעירק מסרבת לתת את מה שהחלטה 1441 דורשת – פעולה מיידית, ללא תנאים. אקטיבית לא פאסיבית.
אני עדיין מוצא את מה ששמעתי כאי שיתוף פעולה. אם עירק באמת רצתה להתפרק מנשקה, לא היינו צריכים למצוא דרכים לחפש ולאתר איזורים תת-קרקעיים שאנחנו יודעים שקיימים.
פקחים לא צריכים להפוך כל אבן וכל מערה כדי למצוא ראיות. אסור לתת לעירק להעביר את חובת ההוכחה לפקחים. עלינו לדרוש מעירק לעמוד בתנאיה.
שמענו על זירוז היוזמות העירקיות. האם צריך לקרוא לזה יוזמות? מדובר בצעדים קטנים – שלא צריך לקרוא להם יוזמות. הוצאנו אותם בקושי, ללא הסכמה ולרוב תחת האיום של שימוש בכוח.
ידוע לנו שפעולות אלו אינן שיתוף פעולה מלא – למרות שזה מה שנדרש ב-1441. אני שמח שכמה טילי אל-סמוד-2 נהרסים כעת, אם כי התהליך נעצר כרגע. אני יודע שאלו טילים אמיתיים, ולא מקלות לניקוי שיניים. אבל אנחנו לא יודעים עוד כמה יש טילים כאלה ואחרים.
יש עדיין הרבה מה לעשות. ובכנות, זה לא ייעשה אם לא נקבל שיתוף פעולה מיידי ומלא מצד העירקים. הכוונה העירקית להמשיך ולא להעביר את כל נשקה, נראית לי כאי שיתוף פעולה עם הקהילה הבינלאומית. אם עירק היתה מחליטה לפרק את נשקה, לא היה נדרש מאמץ שלנו. בדרום אפריקה וברוסיה עשו הכל כדי לסייע לפקחים. לא כך בעירק.
ב-1991, האירגון הבינלאומי היה קרוב להכריע שלעירק אין תוכנית לפיתוח גרעיני. אנחנו יודעים שזה כמובן לא היה נכון. זה דומה למצב היום. שמענו על הניסיונות של העירקים להשיג מרכיבים, אבל יש לנו מידע על מדינה אירופית שבה עירק ניסתה לרכוש את המרכיבים האלו. מדינה זו סיפקה לנו את המידע הנדרש, ונודע שעירק ביקשה כמויות רבות מדי, מכדי שניתן יהיה להאמין שמדובר בשימוש בטילים קונבנציונלים.
יש לנו עובדה אחר עובדה של 12 שנות שקרים עירקיות. 12 שנות כישלון, לא של הפקחים, אלא של העירקים. עקבנו אחרי לפחות 17 מקרים של פקחים שחשפו שקרים של עירק. יש לנו מקרה אחר מקרה של עירק, משקרת לפקחים, ושותלת ראיות שקריות. עירק הטעתה את הפקחים בכל סיבוב בשנים האחרונות.
לדוגמא – פצצות R-400. בדוח כתוב שעירק שינתה את הצהרתה מספר פעמים לגבי כמות הפצצות. ב-1992 טענה שיש לה 1200. לבסוף, לאחר מספר שנים, הודתה שיש לה תוכנית ביולוגית, והמספר של הפצצות שונה פתאום ל-1550. אז אין לנו איך להוכיח שפצצות מלאות בחומרים רעילים כבר אינן קיימות בעירק.
הפעולות הנדרשות מעירק היו ניתנות לביצוע פעמים רבות ב-12 השנים האחרונות. איך נוכל לסמוך עליהם עכשיו, עם תיק שלם של שקרים? בקלות הם יכלו לומר את האמת עד היום. אבל המסמכים שלנו מוכיחים חד-משמעית – לעירק עדיין יש את היכולת לפתח נשק כזה.
אם עירק היתה באמת רואה עצמה מחוייבת לסיוע, ד"ר בליקס לא היה מגיש מסמך בן 167 עמודים עם שאלות, אלא מסמך עם אלפי עמודים של תשובות.
היינו בשביל הזה בעבר. סדאם חוסיין היה מאויים. הוא הבטיח לספק לפקחים אלפי עמודים של תשובות. אנחנו יודעים שהוא לא עשה את זה. 9 חודשים אחר כך, הפקחים נאלצו לסגת מעירק.
לצערי, לא הרבה השתנה. לעירק יש החלטה אסטרטגית להמשיך לדחות ולהטעות. אנחנו יודעים מה קרה בעבר. הם עדיין לא מספקים מידע, ולרוב נותנים מידע חלקי ומטעה. הם משנים את הסיפור כל פעם כדי להסביר מידע שמוכח להם, אבל לא מספיק כדי להגיד לנו את האמת.
האם הם החליטו להתפרק? ברור שלא. למועצת הביטחון יש אחריות רבה לקבל החלטות קשות. אם לא נעמוד במחויבויות שלנו, האמינות של מועצת הביטחון תסבול. הבה לא נשכח את הסבל של האנשים בעירק, אשר אוצרם מתבזבז על זה ולא לטובתם. הם מוכים, סובלים ונשדדים על-ידי השלטון. זה הזמן להעביר מסר ברור לסדאם – זה הזמן להתפרק. ההצהרה באה מנוכחות של כוח צבאי, שהקימו מדינות רבות.
זה הזמן להגיד לסדאם חוסיין כי השעון ממשיך לתקתק, וההשלכות של מעשיו, יהיו מאוד אמיתיות.
איגור איבנוב, שר החוץ הרוסי
ישנה התקדמות רבה בהפעלת החלטה 1441. בעירק הוצג משטר פקחים. הפקחים נהנים מגישה בלתי מוגבלת לכל אתר. זה גם למטרות פיקוח אווירי.
אנחנו מסכימים שהמנהיגות העירקית חייבת באופן אנרגטי יותר לעודד את אזרחיה להשתתף בראיונות. מבחינה של הדיווחים האחרונים, ראיונות כאלו הופכים להיות הנורמה.
העירקים העבירו לפקחים רכיבים של מעל 100 פצצות נושאות גזים רעילים. אנחנו בודקים אדמה באיזורים שבהם גזים רעילים הושמדו. בגדד העבירה מאוד מסמכים שנבדקים כעת. אלו עובדות המוכיחות שפעילות הפקחים מתקדמת.
בעיקרון אנחנו מסכימים עם דברי בליקס, שלו הדברים היו נעשים מוקדם יותר, התוצאות היו יותר משוכנעות. אבל החשוב הוא שזה נעשה. אני רוצה להדגיש פעם נוספת – הם פתחו את הדרך לפתור בעיות קיימות.
יתר-על-כן, אני רוצה להפנות לנושא אחר שהדגיש בליקס, שהוא מעקב ארוך טווח על פירוק נשק להשמדה המונית בעירק. יש השמדת ציוד שמבטיח שעירק לא תייצר נשק להשמדה המונית בעתיד.
האם זה הגיוני כעת להפסיק את הפיקוח ולהרוס את ההתקדמות שהיתה תוצאה שלה? מה באמת האינטרס העולמי? תוצאות חיוביות מפיקוח, או מעבר לכוח, שיוביל בסופו של דבר לאובדן רב של חיים, וביטחון לאומי ואיזורי.
אנחנו מעריכים שהאפשרות של פירוק עירק מנשקה באופן פוליטי, קיימת. אנחנו לא צריכים החלטות חדשות, יש לנו מספיק מאלו. אנחנו צריכים תמיכה אקטיבית של פקחים. רוסיה מאוד מאמינה בהמשך וחיזוק הפקחים.
זה יאפשר לנו לבדוק את רמת שיתוף הפעולה העירקית, ולספק תשובות על השיתוף הפעולה העירקי.
כולנו עומדים מול החלטה קשה. כמעט אף אחד מאיתנו לא יכול לטעון שיש לו את האמת האבסולוטית. לכן, באופן טבעי, יעלו דעות שונות. אבל כאלו הבדלים לא צריכים להוביל לקרע. כולנו עומדים באותו צד. לכולנו ערכים דומים. רק פעולה סולידרית תעזור לנו להתמודד עם האיומים הגלובליים הקיימים. על מועצת הביטחון לצאת מהמשבר חזקה יותר, ולא מפולגת.
הנשיא בוש: נתקוף גם בלי אישור האו"ם
נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, קיים הלילה (03:00, שעון ישראל) מסיבת עיתונאים חריגה, ובה התריע: תוך ימים אקבל החלטה האם לתקוף את עירק. נותרו ימים ספורים לדיפלומטיה, אמר, וקרא לחברות מועצת הביטחון לחשוף את הקלפים בהצבעה במועצת הביטחון ביום שני הקרוב.
דבריו של הנשיא נאמרו ערב הגשת הדוח הסופי למועצת הביטחון, של ראש צוות הפקחים, האנס בליקס, וראש הסוכנות לאנרגיה אטומית, מוחמד אל-בראדעי.
כבר בפתח דבריו של הנשיא, במסיבת העיתונאים, התברר כי בפיו של הנשיא אין חדשות דרמטיות, הנוגעות לבן-לאדן. יחד עם זאת, הנשיא אמר זו הפעם הראשונה, כי נותרו ימים ספורים בלבד בטרם יכריע האם להשתמש נגד סדאם באמצעים צבאיים. "זהו השלב האחרון של המאמצים הדיפלומטיים", אמר. הנשיא התריע, כי סדאם מהווה סכנה לאזרחי ארה"ב ולעולם כולו.
מי שתהה מה פשר מסיבת העיתונאים החריגה, שהכינה את העולם להודעה דרמטית, יכול היה להבין מדבריו של הנשיא, כי הוא מאותת הפעם גם לבריטניה בכלל ולידידו טוני בלייר בפרט.
כידוע, ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, אמר ביום ה', כי הוא שוקל הצעת-החלטה לפיה יאות לתת לסדאם מספר שבועות נוספים, כדי להוכיח את רצינות כוונותיו להתפרק מנשק להשמדה המונית. מייד לאחר מכן הזעיק בוש מסיבת עיתונאים כאמור.
במעמד זה אמר בוש, כי יפעל גם ללא תמיכה של מדינות נוספות. "הסיכון שבעמידה מהצד ללא תגובה... זהו סיכון שאיני מוכן לקחת עבור העם האמריקני", אמר, וציין, כי סדאם לא ייהפך לאדם עדין יותר, אם יינתן לו עוד זמן.
הנשיא בוש אמר, כי ארה"ב תבקש ממועצת הביטחון להכריע ביום שני בעד תקיפת עירק, אלא אם זו תסכים ללא תנאים להתפרקות מהנשק להשמדה המונית. סדאם ממשיך להונות את הפקחים, אמר, וכך הוא נוהג כבר 12 שנים. הוא אינו משתף פעולה עם הפקחים - ולכן הם אינם יכולים לחשוף את הנשק להשמדה המונית. לא דרוש להם זמן נוסף, דרוש להם שיתוף פעולה, שמעולם לא קיבלו; סדאם מנסה למשוך זמן, ואני מבין מדוע. אנחנו נבקש הצבעה, ונפנה לראשי המדינות שיחשפו את קלפיהם, אמר. "נלך להצבעה ולא חשוב מהי ספירת הקולות".
הנשיא הבהיר, כי ארה"ב אינה זקוקה לאיש, כדי להגן על אזרחיה. כשמדובר בביטחון שלנו, לא נבקש רשות מאיש, אמר. בוש הבטיח לתת שהות של כמה ימים לעיתונאים ולאזרחים לצאת מעירק, בטרם תיפתח האש. "נעקור את הסרטן מלב עירק", אמר, ונשחרר את העם העירקי. במקביל הבטיח בוש, להביא בפני הקונגרס בקשת סיוע למדינות הנפגעות מהמהלכים נגד עירק.
הנשיא בוש שיבח את גורמי הביטחון בארצו, הדולקים אחרי אנשי ארגון אל-קאעידה. הוא בירך את האחראים ללכידתו של חאליד שייח'-מוחמד, איש המבצעים הבכיר ביותר בארגון אל-קאעידה - יד ימינו של בן-לאדן.
קודם לקיומה של מסיבת העיתונאים ובשל זימונה, הפריחו כלי התקשורת בעולם שמועות וגם השערות, כי הנשיא עומד בזמן לדווח על תפיסתו של אוסמה בן-לאדן - המבוקש מספר 1 בעולם. הכל הדגישו כי מדובר בשמועות, שלא אושרו רשמית, אך למרות זאת - חרושת השמועות לא שככה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה