הסיבה המרכזית לשינוי מגורים - מקום עבודה חדש

שינוי מקום העבודה מהווה תמריץ לשינוי מקום מגורים. שיעור העובדים בישראל ששינו את מקום מגוריהם בשנים 2006-2001 בעקבות שינוי מקום עבודה (10.1%) הינו כפול מהשיעור של אלה ששינו את מקום מגוריהם מבלי ששינו את מקום העבודה (כ-5%).

זוהי אחת המסקנות העולה (יום ג', 28.7.09) מפרסום תוצאות מחקר של משרד האוצר, הבוחן את הקשר בין שינוי תעסוקתי לשינוי מגורים, בהתבסס על נתוני מינהל הכנסות המדינה. המחקר בדק האם מקום עבודה חדש שאינו בעיר המגורים הנוכחית, ישפיע על שינוי מיקום המגורים הנוכחי של העובד. המחקר נכתב על-ידי מנהלת תחום מחקר כלכלי במינהל הכנסות המדינה, גלית בן נאים.

באמצעות בסיס הנתונים הייחודי של מינהל הכנסות המדינה לשנים 2006-2001 - המכיל נתונים על כלל השכירים במשק - נבחנה מידת השפעתם של משתנים סוציו-דמוגרפים ומשתנים המייצגים מאפיינים של מקומות העבודה (בכלל זה: מיקום גיאוגרפי של מקום העבודה, גודל חברה, שכר) על ההחלטה להעתיק את מקום המגורים ולהתגורר בסמוך למקום העבודה החדש, או לחלופין לנסוע מדי יום למקום העבודה המרוחק. כמו-כן, נבחנו המשתנים המשפיעים על ההחלטה לקבל עבודה המרוחקת ממקום המגורים הנוכחי, מבלי קשר להחלטה האם לשנות את מקום המגורים.

עוד עולה מן המחקר, כי ההסתברות שעובד יעתיק את מקום מגוריו לפריפריה, בעקבות מקום עבודה חדש באזור זה, נמוכה משמעותית ביחס להעתקת מגורים בעקבות מקומות עבודה הנמצאים במחוזות ירושלים, תל אביב והמרכז. יחד עם זאת, הסתברות זו עולה במחוז הדרום כאשר מדובר בחברות גדולות. ההסתברות להעתקת מקום המגורים עולה גם במקרה בו המרחק של מקום העבודה החדש עולה על 40 ק"מ ממקום המגורים.

שכירי אזור ירושלים בעלי שכר נמוך יעברו דירה בקלות יותר

בקרב בעלי שכר נמוך (מתחת ל-4,300 ש"ח), ישנה סבירות גבוהה יותר לבעלי מקום העבודה החדש להעתיק את מגוריהם למחוז בו נמצא מקום העבודה החדש. הדבר נובע מכך שלא משתלם עבור עובד כזה לנסוע כל יום למקום העבודה בשכר נמוך. הסבירות של העתקת מקום המגורים עבור בעלי שכר נמוך גבוהה במיוחד עבור תושבי מחוז ירושלים. העובדה שמכל המחוזות, רק עבור תושבי מחוז זה, קיימת נטייה גבוהה יותר להעתקת מקום המגורים עבור מי שמשתכרים שכר נמוך מרמזת שעבור אוכלוסיה זו יש פחות גורמים שקושרים אותם להמשיך ולהתגורר במחוז.

עובד יהיה מוכן לנסוע (או להעתיק את מגוריו) כ-26 ק"מ יותר עבור תעסוקה בחברה גדולה בהשוואה לתעסוקה בחברה קטנה יותר. יחד עם זאת, אם החברה הגדולה ממוקמת במחוז הצפון, מתקצר המרחק בכ-11 ק"מ בממוצע. מנגד, אם אותה חברה נמצאת במחוז הדרום, יתארך המרחק בכ-24 ק"מ בממוצע. ניתן להניח כי ממצא זה מוסבר בין היתר בקיומם של מספר מפעלים מהמובילים במשק באזור הדרום, בעיקר בתחום הטכנולוגיה העילית (היי-טק) והתעשיה המתקדמת.

מחוז הצפון - הכי פחות אטרקטיבי למעבר

באופן כללי, מקומות עבודה הנמצאים במחוז הצפון אינם אטרקטיביים עבור מועסקים שאינם מתגוררים במחוז: עובד יהיה מוכן לקבל עבודה במחוז זה אם המרחק בין מקום עבודה זה למקום מגוריו יהיה קצר בכ-25 ק"מ בהשוואה לעבודה במחוז אחר. גם המרחק הגדול ביותר בין מקום העבודה למקום המגורים נמצא במחוז הצפון. ממצא זה מבטא את היצע המשרות הנמוך באזור זה, המרכז כ-8.8% מהיצע המשרות, בעוד שכ-12% מהשכירים במשק מתגוררים בו.

שלא במפתיע, במחוזות תל אביב והמרכז העובדים נמצאים הכי קרוב לבית: המרחק בין מקום העבודה שלהם למקום מגוריהם קצר בכ-40 ק"מ בממוצע מאשר המרחק האמור עבור עובדים הגרים במחוזות אחרים. ממצא זה משתלב עם היצע המשרות הגדול במחוזות אלו: מחוז תל אביב לבדו מרכז כ-37% מהמשרות במשק, בעוד שמתגוררים בו רק 22% מהעובדים במשק.

במשרד האוצר אומרים כי אחת המשמעויות המרכזיות של המחקר הינה ביחס למידת ההצלחה שניתן לצפות לתוכניות שנועדו לחיזוק הפריפריה: מעבר לאינדיקציות שמספקת עבודה זו לגבי מצוקת התעסוקה בפריפריה, במיוחד זו הצפונית, היא מצביעה על סיכויי ההצלחה של הקמת מרכזי תעסוקה איכותיים בפריפריה למשיכת אוכלוסיה איכותית לעבור ולהתגורר בה.