ביצע מעשים מגונים בחותנת ואולץ להתגרש מאשתו

בעל שהורשע בבית משפט בגין ביצוע מעשים מגונים בחותנתו, ייאלץ להתגרש מאשתו. כך פסק השבוע בית הדין הרבני בנתניה. על הבעל נגזרו 15 חודשי מאסר, עשרה חודשי מאסר על-תנאי, מתן פיצויים לחמות בסך 10,000 וכן קנס בגובה 3,000 שקלים.

למרות שהודה באשמה, פנה הבעל לבית הדין הרבני בבקשה לחקור את חמותו בפני בית הדין על-מנת להוכיח שלא ביצע מעשים מגונים. הדיינים פסקו כי מאחר שכבר הורשע בבית המשפט בשל הודאתו באשמה אין בסמכותם לחקור את החמות בנושא המעשים המגונים, וכל תפקידו של בית הדין הרבני מתמצה בלבדוק האם יש עילה לגירושים.

מפסק הדין עולה כי אכן ישנן עילות לגירושים, שכן הבעל מאוס על האישה בשל העובדה שביצע מעשים מגונים באמהּ וכן בשל היותו כלוא, והאישה מבקשת לנהל חיים רגילים עם בעל חופשי ולא עם בעל אסיר. לאור זאת, בית הדין הרבני חייב את הבעל במסירת גט, אולם הוא סירב לעשות כן.

לנוכח סירובו הטיל בית הדין על הבעל צווי הגבלה לאסיר, הכוללים: מניעת ניכוי שליש מתקופת מאסרו, מניעת הזכות לערוך קניות בקנטינה של הכלא בה מתאפשר לאסירים לקנות מוצרי רווחה קטנים, וכן מניעת חופשות, מניעת ביקורים והגבלת הוצאת שיחות טלפון.

הבעל ערער לבית הדין הרבני הגדול בטענה כי לא נוהל הליך הוכחות. בית הדין הרבני הגדול דחה את הערעור. התיק הוחזר לבית הדין הרבני בנתניה, והשבוע נקבע סידור גט, אך הבעל סרב לתת גט תוך שהוא תולה זאת בטענה שמדובר בימי בין המיצרים בהם אסור כביכול לסדר גט וכן בתירוץ שהוא לבוש במדי אסיר ואיננו "מרגיש נעים" לתת גט במדי אסיר. לדבריו, בעוד כחודש הוא צפוי להשתחרר ורק אז ייתן גט.

בית הדין עמד על כך שמסירת הגט תבוצע מיידית, והודיע לסרבן כי אם לא ייתן גט בו-ביום, יטיל עליו חצי שנת מאסר בגין סרבנות גט. לאחר מאמצי שכנוע רבים נמלך בדעתו הסרבן לתת גט לאשתו. מכיוון שלא היו עדים מטעם בני הזוג לצורך חקירת שמות בני הזוג, נערך בית הדין לחקירת שמות בטלפון, על-מנת לסיים את סידור הגט עוד באותו יום. במטרה להגן על האישה לאחר שחרור הגרוש מהכלא, הוציא בית הדין הרבני בנתניה צו הגנה האוסר על הבעל להיכנס לבית גרושתו.

עו"ד לירז בן שטרית- כ"ץ, אשר ייצגה את האישה, הביעה סיפוק מן ההחלטה והודתה לבית הדין הרבני בנתניה על המאמצים הרבים שהושקעו על-ידי הדיינים והעובדים לצורך הסדרת הגט בין בני הזוג בהקדם.