מנהל חטיבת החדשות של הטלוויזיה (ערוץ 1), רפיק חלבי, הורשע בעבירת משמעת, בבית הדין המשמעתי של עובדי רשות השידור. ההרשעה נקבעה על-ידי עו"ד חיים קלוגמן (אב"ד), וחברי בית הדין המשמעתי - יגאל חרל"פ וגרשון מיטל.
הכרעת הדין ניתנה כנגד חלבי, בקובלנה משמעתית שהגיש היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין. חלק ניכר מטיעוניו של רובינשטיין נדחו על-ידי בית הדין. השופטים קיבלו את דבריו של חלבי, האמינו לתום ליבו וביושרו המקצועי. יחד עם זאת, הם הסתמכו על חלק מדבריו כדי להרשיעו בעבירה משמעתית.
על-פי הכרעת הדין, קובעים השופטים, הודה חלבי בתירגום עבור שמוליק קלדרון ועל-פי בקשתו קטעים מוקלטים מערבית לעברית, וזאת מתוך ספריית הטלוויזיה. התרגום שנעשה ב-1996 יועד לתשדיר של ש"ס. בגין מעשה זה הורשע חלבי.
הפרשה נחשפה בספר שכתב העיתונאי יואל ניר, שעסק באריה דרעי. בספר טען העיתונאי ניר, כי חלבי והרב אורי זוהר הכינו את תשדירי הבחירות של ש"ס. חלבי טען, כי החשיפה בספר וליבוי הפרשה, הינם קנוניה שיקרית שנרקמה כנגדו - בשל חלקו בחשיפת פרשת בראון-חברון, שכללה חשיפת עבירות לכאורה מצד אריה דרעי.
במהלך המשפט המשמעתי שמעו השופטים את עדויותיהם של מרדכי קירשנבאום (המנכ"ל הקודם), ואת עדותו של אורי פורת (המנכ"ל הנוכחי), שהעידו על קנוניה שהתארגנה לדעתם כנגד חלבי.
חלבי הודה, כי ידע מקלדרון שהחומר המתורגם מיועד לתשדיר בחירות עבור ש"ס, וכן כי "אריה דרעי היה ברקע". לפי חלבי, הוא סייע גם ב"עריכה גסה" בלבד של החומר על-ידי סימון קטעים, אך לא בעריכה ממש. משך עשייה זו היה מספר שעות - לא ברצף אחד, שהשתרעו "על יומיים כאשר הוא 'בא והולך'".
על-פי הכרעת הדין, נתבקש חלבי בנוסף על-ידי קלדרון להשיג לו מוסיקת רקע לתשדיר, ואכן הוא סייע גם בכך. חלבי הגיע לאולפני "אוריון" המצויים ממול לאולפני הטלוויזיה לא רק לעניין זה, אלא גם נהג להגיע לשם דרך קבע לצורכי עבודתו בטלוויזיה.
בהכרעת הדין קיבלו השופטים חלק ניכר מטיעוניו של חלבי, ולמרות זאת חרצו את דינו על בסיס דבריו/הודאתו לגבי מהות העניינים:
- העבודה שביצע היתה תרגום ולא עריכה ממש;
- העבודה שביצע אינה מהווה עבודה פרטית המחייבת היתר מרשות השידור;
- חלבי לא התכוון לעזור לש"ס אלא לסייע לחברו שמוליק קלדרון, שהתקשה בשפה הערבית. השופטים קובעים: "לאחר סקירת העדויות שבפנינו, אנו מקבלים גרסתו זו של הנאשם, הנתמכת גם בעדויות אחרות, כאמינה ונכונה. אנו מאמינים לו שלא הלך לאולפני אוריון כדי לעזור למפלגת ש"ס אלא לעזור לחברו קלדרון".
ועוד:
"אנו קובעים עוד שלא הוכח בפנינו שהמעשה אשר עשה הנאשם עם קלדרון ושושי היה מעשה 'עריכת תשדירי הבחירות בשפה הערבית עבור ש"ס', כפי שנטען בכתב התובענה. אנו מקבלים את גירסת הנאשם כולה, לפיה היה מתנדב המגיש עזרה לחבר, וקובעים כי שוכנענו שעסק בסיוע לשני העורכים המקצועיים קלדרון ושושי בעיקר בתרגום קטעים מוקלטים בערבית, וכפי שהנאשם הודה עשה גם סימון של קטעים שתרגם בחינת קביעת 'המבנה הגס של התשדיר' והביא לקלדרון קסטה של מוסיקת רקע בערבית שעשו שני בחורים מדליית אל-כרמל לפי בקשת הנאשם".
השופטים קבעו בהכרעת הדין, כי אין ספק שפעילות מעין זו על-ידי עובד רשות השידור למען מפלגה פוליטית, היא התנהגות שאינה הולמת. מאידך, הנושא אינו חד-משמעי.
השופטים בחרו לבחון נושא ולהכריע בו, על-פי מה שהם מכנים - "מבחן משולש". אם התשובה חיובית לאחד המבחנים, הרי שהיתה כאן פגיעה במשמעת רשות השידור:
א) האם העמיד חלבי במעשה שעשה "כטובה לחבר" את עצמו כמנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית של רשות השידור בניגוד עניינים בנסיבות אלה?
התשובה לכך שלילית, פסקו. חלבי ידוע ומוכר כמי שהעמיד לנגע עיניו את ענייני רשות השידור בלבד, ללא משוא פנים וללא מחוייבות לגורמים פוליטייים או אחרים, והוא אף הוכיח זאת הלכה ולמעשה לגבי ש"ס ואריה דרעי, כאשר פרסם את פרשת בראון-חברון - ללא התחשבות בהיכרותו וידידותו עם אריה דרעי;
ב) האם המעשה שעשה בתקופת בחירות היה השתתפות בתעמולה פומבית לבחירות לכנסת?
התשובה גם לכך שלילית, פסקו. המדובר במפגשים ספורים של קלדרון עם חלבי, הנערכים באולפני אוריון - שם גם מטופלים ענייני רשות השידור, ובנסיבות, כפי שתוארו, "איננו יודעים אם נולד תשדיר כזה ואם הוא כולל תעמולה".
ג) האם היה במעשהו, בין אם נעשה על-ידי עובד מן המניין ברשות ובמיוחד על-ידי עובד בכיר, משום מראית עין של זיקה פוליטית הפוגעת באמון של הציבור בשירות הממלכתי, האמור לשרת את הציבור באובייקטיביות.
התשובה לכך, פסקו השופטים, הינה חיובית.
במעשה אשר עשה הנאשם, הם קובעים, על-פי הודאתו, הוא הפר את הדין המשמעתי. הוא התנהג באופן העלול לפגוע בתדמית רשותה שידור. "שכן במעשה שעשה בהיותו מנהל חטיבת החדשות ובנסיבות שבהן הוא עשה אותן, תוך תקופת הבחירות, היה לפחות מראית עין של זיקה פוליטית בינו לבין תשדיר המתייחס למפלגה פוליטית שהלכה לבחירות".
השופטים פוסקים עוד, כי מנכ"ל רשות השידור היה אמור להגיע בעצמו למסקנה זו, ולהתריע או לנזוף בחלבי על ההתנהגות האמורה - מה גם שקיבל עצה משפטית כזו מאת היועצת המשפטית של הרשות.
בסיכום הכרעת הדין כתבו השופטים:
"מאחר שהנושא הועבר לידי בית הדין על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, לאחר שלמד כי בעלי הסמכות ברשות השידור אינם עושים דבר, אין לנו אלא לעסוק במלאכה שהוטלה עלינו, על-פי מיטב שיקולנו והבנתנו ולהרשיע את הנאשם, על-כך שבבצעו תרגום ועריכה גסה עבור חבר שעסק בהכנת תשדיר בחירות, בתקופת הבחירות, עבור מפלגה פוליטית וסייע לו בהשגת קלטת של מוסיקת רקע ומסר לו אותה - הוא עבר עבירה לפי סעיף 17(3) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963, וזאת משום שבהיותו מנהל חטיבת החדשות התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתה של רשות השידור בביצוע מעשה, שהיה בו משום יצירת מראית עין של זיקה פוליטית הפוגעת באמון הציבור ברשות השידור הממלכתית האמורה לשרת את הציבור באובייקטיביות".
הכרעת הדין ניתנה ביום 16.7.01.
תגובתו של רפיק חלבי בהודעה לעיתונות:
בהמשך לזיכויו החלקי הקודם, ללא צורך כלל להשיב לאשמה, של רפיק חלבי מאשמת שימוש ללא רשות בקלטת של תכנית "מוקד" של רשות השידור, זיכה אתמול בית הדין למשמעת את חלבי מהאשמה העיקרית של כתב התובענה בו הואשם חלבי כי עזר לתנועת ש"ס, במהלך מערכת הבחירות בשנת 1996, לערוך את תשדירי הבחירות בערבית. בית הדין למשמעת נתן אמון מלא בגרסתו של חלבי, לפיה הגיש עזרה לחבר בתרגום קטעים מוקלטים בערבית, וניקה אותו לגמרי מאשמת עזרה פוליטית למפלגת ש"ס. האשמות אלו של היועמ"ש לא התקבלו ונדחו.
יחד עם זאת, בית הדין למשמעת הרשיע את חלבי, על-פי הודאתו של חלבי בעזרה לחבר בתרגום קלטות מערבית לעברית, ושבכך היתה התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד רשות השידור.
עורכי דינו של חלבי, יוסי ארנון ויוסי צור, טוענים כי בסופו של דבר ההר הוליד עכבר (קטן ומסריח). להזכירכם, חלבי הואשם בהאשמות חמורות של עריכת תשדירי בחירות ועזרה פוליטית למפלגת ש"ס ובשימוש ללא רשות בקלטות של רשות השידור. בית הדין למשמעת קיבל שוב ושוב את גרסת חלבי במלואה, והרשיע אותו בעבירה שולית, על פי דברים שהוא בעצמו מסר במשטרה עוד בטרם שהחלו ההליכים בבית הדין למשמעת. בית הדין נתן אמון מלא בגרסתם של חלבי ומנכ"לי רשות השידור בעבר ובהווה, מרדכי קירשנבאום ואורי פורת, שהעידו, בין השאר, כי כל הפרשה הזו הינה קנוניה שנרקמה נגד חלבי מצד גורמים פוליטיים ושותפים אינטרסנטים אחרים.
פרקליטיו מביעים פליאה על הודעתו הלא מדוייקת של דובר משרד המשפטים וכי הודעה זו הינה התערבות גסה בעניין לא לו, וכי זאת בהמשך לרדיפה הפוליטית מצד היועמ"ש רובינשטיין כנגד חלבי. במקום שמשרד המשפטים יתנצל על העוול שגרם היועמ"ש למר חלבי בהתערבותו בפרשה, מהין הדובר להוציא הודעה כאילו ניצח בהליך. זו הודעה מטעה, שכן גם בית הדין סבר כי לא היה מקום כלל להליך וכי נסיבות המקרה הצדיקו טיפול על-ידי מנכ"ל רשות השידור ולא על-ידי בית דין למשמעת. הפרקליטים הוסיפו כי היועמ"ש עוד יצטרך לתת הסברים לטענתו של אריה דרעי בעדותו במשטרה בעניין חלבי כי "עזר ופעל מאד למען לא ידיח ראש הממשלה לשעבר המנוח יצחק רבין ז"ל, את מזכיר הממשלה דאז והיועמ"ש דהיום אליקים רובינשטיין".
"זרה לנו הדרך של תקיפת הפרקליטות אך התנהגותו של היועמ"ש והתנכלויותיו הפוליטיות היו לנו לזרא".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה