הבדואים בונים 2,000 מבנים לא חוקיים בשנה

בתקופה בה דנים ללא הפסק ואף רבים ברמה הבינלאומית בנושא הבנייה הבלתי חוקית בהתנחלויות, קובע מסמך מדיניות חדש של המועצה הציונית בישראל, בנושא הפזורה הבדואית בנגב, כי הפזורה הבדואית הולכת ומתרחבת ובכל שנה מתווספים כ-2,000 מבנים לא חוקיים חדשים.

מסמך המדיניות מציע לקובעי המדיניות שורה של המלצות: פיתוח הישובים המוכרים והוספת 6 יישובים חדשים; מדיניות אכיפה אינטנסיבית למניעת בנייה בלתי חוקית; מדיניות העדפה מתקנת בתחומי ההשכלה, החינוך, תשתיות תחבורה ועוד; שיפור מעמד האישה הבדואית ועוד.

המסמך החדש ייחשף לראשונה בכינוס מיוחד שייערך מחר (יום ה', 23.7.09) בפארק התעשיה בעומר. במסמך המדיניות שגובש על-ידי מנכ"ל המועצה הציונית בישראל, משה בן עטר, ואשר מתפרס על 22 עמודים, נאמר כי זה עשרות שנים נעשים ניסיונות עקרים להתמודד עם סוגיית הבדואים בנגב תוך מאמץ ליישבם בישובי קבע, למצוא פתרון לסוגיית הקרקעות ולשנות מגמות בתחום החינוך, תכנון המשפחה והשילוב במערכות החברה הישראלית.

לדברי בן עטר, "ועדות ממשלתיות וציבוריות רבות הוקמו במהלך השנים, ישבו על מדוכת הנושאים, פרסמו מסקנות ואולם בפועל הם לא הביאו תוצאות של ממש והעלו חרס בידם. נראה כי אנו חסרים את הכושר והסמכות לחולל מהפכה הדרושה בתחום זה ואין נחישות מופגנת להתמודד באמת עם סוגיה מורכבת זו".

לאוכלוסיה הבדואית ריבוי טבעי מהגדולים בעולם והוא עומד על 5% - 5.5% לשנה. אוכלוסיה זו מכפילה את עצמה כל 12 שנים והבדואים בדרום מונים כ-180,000 נפש כמעט כגודל אוכלוסיית העיר באר שבע. שליש מן הבדואים בדרום נשואים ליותר משתי נשים וחלק אף לארבע נשים. הפזורה הבדואית הלכה והתרחבה ובכל שנה מתווספים כ-2,000 מבנים לא חוקיים חדשים.

מבנים ללא מים וחשמל

מנכ"ל המועצה הציונית מציין במסמך, כי הישובים הבלתי חוקיים חסרים תשתיות בסיסיות - מערך דרכים, מים, חשמל, בריאות וחינוך. הילדים אינם זוכים לקבל חינוך ראוי וגדלים באופן מוזנח ומופקר, מתוסכלים מיחסה של המדינה ומוסדותיה ויש בהם רצון לנקמה ואלימות. "זוהי הטרגדיה של ישראל המודרנית ובטווח הארוך זהו איום אסטרטגי", אמר.

לדבריו, תוכניות להצמחת מנהיגות במגזר הבדואי לאורך שנים נכשלו, משום שנעשו ניסיונות להצמיח מנהיגות מטעם ולא שליחים שצמחו מתוך החברה. לא נעשו ניסיונות של ממש לשתף את האוכלוסיה בתוכניות השינוי החברתי הדרושים לה לעתידה. הבדואים הם חברה שבטית מסורתית במעבר הזקוקה היום למציאות חדשה.

המסמך מציע לקובעי המדיניות להתמקד בפעולות הבאות:

1. פיתוח הישובים הקיימים המוכרים ולהוסיף עוד כ-6 ישובים חדשים. בניית היישובים צריכה לקחת בחשבון שיקולי סביבה, עתודות קרקע לאומי, יחסי חמולות ושבטים, איכות סביבה ומעברי תחבורה. על המדינה לפצות כספית על קרקעות שיפונו ולאסור באופן מוחלט את רישומן בטאבו. המדינה חייבת לקבוע לוח זמנים מפורט לישוב מחדש של הכפרים ללא פשרות.

2. לקבוע מדיניות אכיפה אינטנסיבית, למנוע המשך הבנייה הבלתי חוקית ולהקים יחידה מיוחדת בעלת יכולת אכיפה וכלים מתאימים לשם כך.

3. הנהגת מדיניות של העדפה מתקנת בתחום ההשכלה והחינוך, תשתיות, תחבורה וטיפוח מעורבות התושבים בעיצוב חייהם.

4. שיפור מעמד האישה הבדואית שיכלול תמריצים להשתתפותה בכוח העבודה, לימודים אקדמיים חינם, עידוד הקמת ארגוני נשים ועוד.

בן עטר: "אין להסתפק עוד ב"כיבוי שריפות" יש להתמודד בעת ובעונה אחת עם מכלול הבעיות תוך אימוץ מדיניות מאקרו לפתרון הבעיות ב-5 השנים הבאות. ראשי המדינה ובראשם ראש הממשלה זקוקים לתהליך מאומץ שוטף ועקבי מעין "קמפ דיוויד", שבמסגרתו יתכנסו כל מקבלי ההחלטות והמנהיגים במגזר הבדואי בראשות ראשי הערים והצוותים המקצועיים המיומנים בממשלה למפגש של שולחן עגול תוך נחישות כי מפגש זה לא יסתיים ללא הסכם".