בעלי הדירה ניתקו לשוכרת את הגז

טובה זאודי שכרה דירה משרה וחביב פרץ ותבעה אותם בבית משפט לתביעות קטנות בקריית גת לאחר שבמשך 6 וחצי חודשים לא היה גז בישול בדירה למרות שהושכרה עם כיריים וגז. המחלוקת בין הצדדים התייחסה לאשמתו של הזוג פרץ לכך שלא היה גז בדירה. זאודי ביקשה פיצוי בגין תקופת השכירות, בה לא יכלה ליהנות מגז בישול ונאלצה לבשל על גזייה.

הזוג פרץ השיב שבביקורת שערכה חברת הגז התברר שיש דליפה והגז נותק מטעמי בטיחות. לטענתו, הצדדים הסכימו לקנות כיריים חדשים לדירה, ולאחר שהתגלע ביניהם ויכוח שתוכנו שנוי במחלוקת - לא נקנו כיריים. הזוג הדגיש שזאודי התחברה לגז על דעת עצמה באופן שאינו בטיחותי וסירבה להוסיף צינור. משכך, ניתק אותה מהגז.

בפסק הדין קבע השופט אלון אינפלד שנושא הגז גרם לאי הבנות וחשדנות בין הצדדים. "הנתבעים רצו להתקין במקום כירה זולה משלהם והאשימו את התובעת בכך שעשתה 'תרגיל' יחד עם הטכנאי, על-מנת להביא להתקנת התנור עם הכיריים שלה. התובעת, לעומת זאת, מאשימה את הנתבעים בכך שרצו להטיל עליה את הוצאות הקנייה וההתקנה של כיריים חדשים לדירה, או לפחות חלק מההוצאות, כאשר לדעתה לא היא הייתה צריכה לשלם זאת". השופט ציין שקשה לדעת מה בדיוק התרחש בין הצדדים, אלא שהזוג פרץ הודה שניתק את הגז עקב קושי בטיחותי ולאחר שזאודי סירבה להתקין צינור גז נוסף. "בהתחשב בכך שעל-פי החוזה הובטחה דירה עם כיריים, חובתו הייתה לדאוג להתקנת אותו צינור נוסף, במיוחד אם מדובר בדרישה שלו מטעמי בטיחות שהתובעת לא הסכימה עמה.

"הנתבע לא התקין את הצינור הנוסף על-מנת שתתאפשר הזרמת הגז באופן בטיחותי לשיטתו, ולא איפשר לנתבעת לצרוך את הגז כפי שהיא רצתה ובנסיבות אלה לא סיפק את השירות אשר הובטח בחוזה. זאת, מעבר לכך שעל-פי החוזה צריך היה להיות כיריים בדירה ואלה לא היו בתקופה האחרונה. החיים בדירה ללא גז אינם פשוטים כאשר נסמכים על הגז לצרכי בישול". לדברי השופט, מאחר ודמי השכירות עמדו על סך 1,500 שקל, יש מקום להפחיתם בשליש ובמקביל, לקחת בחשבון את התנהגותה של זאודי שגרמה לחלק מאי ההבנות. בסופו של דבר ,הזוג פרץ חויב לשלם לזאודי סך של 2,500 שקל תוך 30 יום ובתוספת הוצאות משפט בסך 300 שקל.