שמואל צורן הגיש לבית משפט המחוזי בתל אביב ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בעיר מיום 17.5.09 שהרשיע אותו בעבירות של אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חציה, גרימת חבלה של ממש ונהיגה בקלות ראש.
מכתב האישום עלה שצורן דרס הולכות רגל ובהן קשישה בת 93 שעברו מעבר חצייה באור אדום כשלצורן האור היה ירוק. על צורן הוטלו העונשים הבאים: פסילת רישיון נהיגה בפועל לתקופה של תשעה חודשים; שישה חודשי פסילה על תנאי למשך שלוש שנים וקנס בסך 2,500 שקל או 25 ימי מאסר תמורתו. בכתב הערעור טען צורן שבית משפט לתעבורה טעה כשלא נתן דעתו לכך שהולכות הרגל חצו במעבר החצייה באור אדום, וטעה כשהניח שלא הלכו בצמוד לחציית האוטובוס והפגיעה הייתה עם צד ימין של חזית האוטובוס. לדברי צורן, לא ניתן היה לראות את הולכות הרגל מבעד לדלתו הסגורה של האוטובוס ובית משפט קמא לא התייחס לסתירות בעדותו של עד תביעה בהתייחס לקו העצירה, מקום האוטובוס ומקום נפילתן של הולכות הרגל. צורן ביקש להפחית מעונשו בהתחשב באחריותן של הנפגעות ועברו התעבורתי הנקי באופן יחסי.
שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב, מרים סוקולוב, קבעה בפסק הדין שבית משפט לתעבורה התייחס בהכרעת הדין לכל נימוקי הערעור ובין היתר לכך שהנפגעות חצו את מעבר החצייה באור אדום וצורן החל בנסיעה כשהאור ברמזור בכיוון נסיעתו היה ירוק. לדבריה, לא הייתה מחלוקת עובדתית בין הצדדים והאירוע הוכח באמצעות עדי התביעה ועדותו של צורן, שהודה במרבית העובדות וטען שלא ניתן היה לראות את הנפגעות ,עובר לפגיעה. השופטת הדגישה שהסתירות בדברי עד התביעה היו בלתי משמעותיות ואין בהן בכדי להטיל ספק כלשהו או לכרסם בדבריו. "כידוע, הלכה פסוקה היא כי רק במקרים חריגים תתערב ערכאת הערעור בממצאי מהימנות שנקבעו על-ידי בית משפט קמא. מקרה זה איננו אחד מאותם מקרים חריגים".
השופטת ציינה שמסקנתו של בית משפט לתעבורה, שצורן יכול היה להבחין בהולכות הרגל ואף צריך היה להבחין בהן בעוד מועד, גם אם חצו את מעבר החצייה כשהרמזור בכיוון הליכתן היה אדום, הייתה מבוססת ומעוגנת בראיות. "המערער עצר, לדבריו, על מעבר החצייה ולכן היה עליו לנקוט משנה זהירות ולבדוק היטב את הנעשה במעבר ובסביבתו, לפני שהחל בנסיעתו. אם אכן היה עושה כן, היה מבחין בהולכות הרגל שהספיקו לחצות חלק ניכר ממעבר החצייה, כשני נתיבים מתוך שלושה, בעוד מועד, כפי שהבחינה בהן נהגת המונית... מאחר ודלת האוטובוס עשויה ברובה מזכוכית שקופה למעט פס מתכת באמצע, ניתן היה לראותן גם דרך הדלת הסגורה, אם המערער היה מתבונן לצד ימין. המערער לא ראה את הולכות הרגל בשום שלב עד הפגיעה, עמד בתוך מעבר חצייה והחל בנסיעה מבלי שבדק אם הדרך פנויה, ובכך התרשל. לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי כי לא נפלה טעות במסקנותיו של בית משפט קמא ואני דוחה את הערעור בנוגע להכרעת הדין".
השופטת הוסיפה שבהתחשב בחומרת העבירות ורשלנותו החמורה של צורן, נהג מקצועי אשר מצופה ממנו לנהוג במשנה זהירות, בתוצאות החמורות של התאונה בה נפגעו שתי הולכות רגל שאחת מהן כבת 93 באורח קשה, ובעברו התעבורתי לפיו היה מעורב בעבר בשלוש תאונות דרכים, העונש שנגזר עליו ראוי ומידתי ואיננו חורג לחומרה מרמת הענישה המקובלת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה