סופית: ילדים לקויי תקשורת זכאים לנכות

ניצחון בבג"צ בתביעה להורות לביטוח לאומי לתת קצבת נכות לילדים עם ליקויי תקשורת. בג"צ פסק (יום א', 19.7.09) סופית כי ילדים הסובלים מליקויי תקשורת, "ליקויי רצף אוטיסטי" PDD ואספרגר, זכאים לקצבת נכות. זאת על בסיס המלצות ועדת שטיינברג, ועדה מקצועית שהוקמה על-ידי שר הרווחה יצחק הרצוג. השופטים, אילה פרוקצ'יה, סלים ג'ובראן ויורם דנציגר קבעו כי מסקנות והמלצות וועדת שטיינברג יעוגנו בצו. מאידך, קבעו כי "אין לעגן בצו את הנהלים שגיבש הביטוח הלאומי לצורך אבחון ילד כלוקה ברצף אוטיסטי.

התנגדות לקיצבה בשל מגבלות תקציביות

מדובר בעתירה של אלו"ט אגודה לילדים אוטיסטים, והעמותה לילדים בסיכון, נגד מהלך של ביטוח הלאומי אשר הפסיק את קצבאות הילדים שאובחנו כסובלים מהליקויים ואף הקפיא בקשות חדשות. העותרים טענו באמצעות באי-כוחם, עורכי הדין רון גזית, דרור ורנסאנו ומיכל מתיוס, כי הזכות לגמלה של ילדים אלו נובעת מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

הביטוח הלאומי טען באמצעות באת-כוחו, עו"ד ארנה חזן אמיר, כי שינה ממדיניותו הקודמת ולפיה ניתנה בעבר הכרה לילדים הלוקים בליקויי הרצף האוטיסטי כזכאים לגמלאות האמורות, מפאת "מגבלות תקציביות". עוד טען כי "הניסיון מלמד כי לא כל הילדים המאובחנים כלוקים בליקויי הרצף האוטיסטי, הם בעלי נכות הדומה למצבם של ילדים אוטיסטיים, ולכן הכרה אוטומטית בזכאות לגמלה של בעלי נכות כזו אינה במקומה".

במהלך העתירה הקים שר הרווחה ועדה מקצועית בראשות פרופ' אברהם שטיינברג, וזו המליצה להעניק לילדים אלו קצבת נכות. הוועדה אף המליצה על נהלים ושיטות לאבחון לקביעת הנכות.

לאחר המלצות הוועדה, הודיע הביטוח הלאומי לבג"צ כי יאמץ את המסקנות לפיהן הילדים הללו זכאים לקצבת נכות. הביטוח הלאומי דרש צו מוחלט המאשר "בראש ובראשונה את אימוץ המלצות ועדת שטיינברג בעניין ההכרה בילדים הלוקים בלקויי הרצף האוטיסטי כזכאים לגמלאות המוענקות מכוח תקנות הביטוח הלאומי". כמו-כן, דרש מבית המשפט לכלול בצו המוחלט גם את "הנהלים שניסח אשר באמצעותם הוא מבקש ליישם את יתר המלצות הוועדה".

נהלי ביטוח לאומי לא נכללו בצו

בית המשפט הוציא כאמור צו מוחלט לפיו "הביטוח הלאומי מאמץ את דוח ועדת שטיינברג על מסקנותיו ועל המלצותיו. בכלל זה מודגשת קביעתה העיקרית של ועדת שטיינברג לפיה ילדים הסובלים מליקויי הרצף האוטיסטי היינו מליקוי של הפרעה התפתחותית מסוג PDD או ASD לרבות הליקויים המכונים NOS PDD ותסמונת אספרגר הינם 'ילדים במצב פסיכיאטרי התנהגותי דומה לאוטיזם', כמשמעות המונח לצרכי קבלת קצבאות נכות שונות מתוקף תקנות הביטוח הלךאומי דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה".

השופטים דחו את בקשת הביטוח לאומי לעגן בצו את הנהלים שגיבש לצורך אבחון ילד כלוקה ברצף אוטיסטי. הם נימקו זאת מהטעם שהנושא הבסיסי במחלוקת בעתירה התייחס ל"פרשנות התקנות ותחולתן" על המונח "'ילד הסובל מאוטיזם או מפסיכוזה וכן ילד במצב פסיכיאטרי התנהגותי דומה לליקויים האמורים' על ילד הסובל מליקוי של רצף אוטיסטי".

ועדת שטיינברג קבעה לדבריהם עקרון כי מי שלוקה ברצף אוטיסטי עונה על דרשת התקנות וזכאי לגמלה. עקרון זה - נטען על-ידי העותרות והוסכם על-ידי הביטוח לאומי והוא זה שייכלל בצו המוחלט".

דרכי אבחון ושיטות אבחון והנהלים של הביטוח הלאומי לא עמדו לדיון ולבירור ולכן, קבעו השופטים, לא ניתן להכלילם במסגרת הצו המוחלט. הם הוסיפו כי "סוגיית היישום של המלצות הוועדה תיוותר איפוא פתוחה. יש להניח כי הרשות המוסמכת תפעל ליישום נכון של המלצות הוועדה על-פי לשונן ועל-פי רוחן כאחד".

ביטוח לאומי חויב בהוצאות העותרות בסכום של 15 אלף שקלים.