בשבילי הכוכב זה אתה: על וויין רוני

למה כן

1. כי פרגוסון אמר. פרגוסון הודיע השבוע כי מסע הרכש של יונייטד הקיץ הסתיים. יש הטוענים שזהו בסך הכל צעד שמטרתו להוריד מחירים בשוק שפרגוסון מכנה אותו "מנופח". אחרים גורסים כי זוהי הבעת אמון בדני וולבק וקיקו מאקדה. אבל הפרשנות הכי רלוונטית היא שזוהי, יותר מכל, הבעת אמון דווקא ברוני וביכולת שלו לסחוב את התקפת הקבוצה לאורך עונה שלמה. רוני, שכאמור פורח כשהוא במרכז ההתקפה, ממצה את עצמו כשהוא משחק לצד חלוץ גדול מימדים, כפי שהוכיח השילוב שלו עם אמיל האסקי ופטר קראוץ' בנבחרת. האיש שאמור לפתוח לצידו לאורך העונה בחוד הוא דמיטאר ברבאטוב, חלוץ בגובה 1.88 מ'. הנרי ווינטר מהטלגארף סבור כי כעת, משרונאלדו עזב, "ברבאטוב יחזור לשחק יותר עם הגב לשער, כפי שעשה לצד רובי קין בטוטנהאם". כלומר: פרגוסון בונה את החוליה הקדמית שלו כך שתתאים לרוני. קשה לחשוב על אשרה מוצקה יותר.

2. מספרים. לקראת הבכורה שלו בבוגרים של אברטון, מעט לפני שהיה בן 17, הדיבור על וויין רוני היה שמדובר במראדונה אנגלי, או לכל הפחות ג'ורג'י בסט, בפוטנציה. גאון כדורגל מהשורה הראשונה עם שילוב נדיר בין טכניקה מרהיבה ודמיון פורה במיוחד. אמנם בשנים האחרונות קל היה לשכוח את זה, בעיקר בשל כובד המשימות הטקטיות שאלכס פרגוסון העמיס עליו, אבל גם לאורך התקופה הזו רוני מעולם לא הפסיק להבזיק. הנה נתון די מהמם: בחמש עונות במדי יונייטד רוני כבש 97 שערים ב-238 הופעות. שזה 0.407 למשחק – יותר (י-ו-ת-ר) מאשר ה-118 ב-292 שכריסטיאנו רונאלדו כבש בשש העונות שלו שם (0.404). אמנם פער חסר משמעות, אבל בודדים אם בכלל היו מנחשים שרוני אפילו קרוב לרונאלדו בתחום הזה. ואסור לשכוח – רוני עשה זאת כשהוא משחק רוב הזמן רחוק מהשער, בעיקר באגף, וכשהוא עסוק למכביר בפעולות הגנתיות.

3. באמצע, מקדימה. בנבחרת אנגליה רוני מתופקד במרכז זה שנים, ומאז שמייקל אואן כבר לא בסביבה הוא גם מושך את מירב תשומת הלב מההגנות. זה לא הפריע לו לכבוש 24 שערים ב-52 הופעות בנבחרת (0.46 למשחק). את ההצגות שלו ביורו 2004, כשהוא בן 19 בלבד, שגרמו לרבים – לשם שינוי, גם לאנשים שהם לא אנגלים – להאמין כי אנגליה יכולה ללכת עד הסוף, הוא ייצר מהשפיץ. יתרה מזאת: כבר היו לא מעט מקרים שרוני תופקד במרכז ההתקפה של יונייטד, וכמעט תמיד הוא סיפק משם תוצרת נהדרת. למשל בבכורה שלו בקבוצה, אז חזר מהפציעה שהרסה לו את יורו 04 והגיב מיד עם שלושער בלתי נשכח בליגת האלופות. "בנבחרת אני משחק תפקיד שהרבה יותר מתאים לי. באמצע, מקדימה. זו העמדה שאני הכי טוב בה והכי נהנה בה", העיד רוני על עצמו לפני כמה שבועות. וזו העמדה שאותה הוא יכבוש מחדש ביונייטד בעונה הקרובה. ג'ונתן נורת'קרופט מהטיימס מסכם: "רוני הוא חלוץ שני מלידה עם ראיית משחק של פליימייקר ויכולת כיבוש של חלוץ מטרה. אני בטוח שהוא יוכל לסחוב את התקפת יונייטד".

4. קו האופק. "שחקנים משתפרים בצורה עקבית לאורך שנות העשרים שלהם, וגם רוני ימשיך להשתפר. יש לו עוד כמה תחומים בהם הוא צריך להפוך לעקבי יותר. ואז הוא גם יהפוך למבקיע טוב יותר". כשהדברים הללו באים מפרגוסון, על בחור שגם כך כובש 20 שערים בכל עונה, אפשר להאמין, ולהתחיל לפנטז: רוני בהחלט יכול להיות עוד יותר טוב ממה שהוא עכשיו. ומדובר בשחקן שלאורך העונה האחרונה היה האחראי המרכזי לכך שיונייטד הצליחה להתמודד עם הירידה הטבעית בתפוקה של רונאלדו של אחרי עונת ה-42 גולים. וכשמוסיפים לפוטנציאל האדיר את הניסיון העצום שיש לו – ולא רק ביחס לשחקן בן 23 – חייבים להודות שמדובר באחד השחקנים עם האופק הכי מזהיר בכדורגל כיום. אם לא בגלל אף סיבה אחרת, הרי שהעיתוי הנוכחי הוא סיבה מספיק טובה כדי לתת לרוני לפחות עונה לנסות לסחוב את הקבוצה.

למה לא

1. החיים נוחים בצל. אמנם, רוני תופקד מספר רב של פעמים במרכז ההתקפה. אך הוא מעולם לא נדרש לעשות זאת לאורך זמן, במשחקים רצופים, והוא מעולם לא נדרש להיות הפרונט-מן של קבוצה כיונייטד – על כל המשתמע מכך. וחשוב יותר – הוא מעולם לא התלונן בצורה חד משמעית על העניין. בעונה האחרונה אפילו קרלוס טבס, שפתח בפחות ממחצית משחקיה של יונייטד בליגה ובאלופות, תופקד יותר פעמים ממנו בעמדת החלוץ השני, כשגם ברבאטוב מוסט לשם לעתים. כל הזמן הזה רוני עבד קשה באגף, רחוק ממרכזי ההגנה ומהלחץ להבקיע בכל משחק, ולמרות שמדי פעם זרק איזו אמירה בנושא פה או שם, אף פעם לא עשה משהו כדי לשנות את המצב והעדיף ככלל לשתוק ולהיות חייל נאמן ומסור.

מכישרון כה גדול, האיש שאנגליה תולה בו את תקוותיה הבינלאומיות מאז היה נער, ניתן לצפות ליותר אקטיביות כדי לזכות לתפקיד יותר מרכזי. אלא אם נוח לו שם. יש אנשים שנולדו להיות ווינגמנים. זה לא אומר שהם לא ענקים בתחומם; זה רק אומר שהם פורחים כשמישהו אחר מושך את האש. מהבחינה הזו רוני בבעיה – כי אף אחד לא מושך יותר אש מרונאלדו, ועם כל ההגנה שפרגי יספק לו, בסופו של דבר רוני יאלץ ללמוד להתמודד עם החום.

2.  ניהול כעסים. עובדה ידועה היא שלרוני מזג חם במיוחד. זהו פן באישיותו אשר נטחן עד דק באינספור דיונים ברחבי העולם. אבל זה לא הופך אותו לפחות רלוונטי. ולמרות שלאורך השנים אפשר בהחלט לראות שיפור עקבי בצורה בה הוא שולט בטמפרמנט שלו, עדיין מדובר בבחור שעל כמעט כל איבוד כדור מגיב ברדיפה אחוזת דיבוק אחרי החוטף האומלל – אקט ששדרן הבית של MUTV מלווה ב"ארצה רוני! ארצה!". ועדיין מדובר בשחקן שלא מאוד קשה להוציא משלוותו. גם פרגוסון יודע שזוהי בעיה שזקוקה לפיתרון מהיר. כי מצד אחד לאגרסיביות של רוני חלק גדול בהיותו כדורגלן כל כך תשוקתי; אך מצד שני הוא ראה כיצד אותן אגרסיות מחרבות לו משחקים שלמים.

הצורה בה פרגוסון ינצח על האיזון העדין הזה תשפיע בצורה קריטית על היכולת של רוני להוביל את הקבוצה. ונכון לעכשיו, פרגוסון עדיין מתלבט בנוגע לדרכי הפתרון. "הוא לוחם מלידה. זה פשוט מה שהוא. הוא מתעצבן במהלך משחקים אבל אנחנו לא רוצים שזה ייעלם, רק שהוא ילמד לשלוט בזה". מרטין פרי, סופר ופסיכולוג ספורט, חושב ש"לנסות לשלוט באגרסיות של רוני זה בזבוז אנרגיה". אבל הוא גם מציע תקווה קטנה כשהוא מסביר כי "מדובר בשחקן שכילד דיברו עליו כעל מושיע. ויכול להיות שכלפי פנים קשה לו עם העובדה שהוא מתופקד בצורה שלא הולמת את כישוריו ההתקפיים, ושמתחת לפני השטח קשה לו להיות כל כך כנוע לצרכי הקבוצה". אם פרי צודק, הרי שהתפקיד המרכזי והתובעני יותר שרוני ימלא בעונה הקרובה דווקא יעזור לו להתגבר על כמה תסכולים. פרגוסון לא יכול לקוות ליותר מזה.