"החברה סירבה להקשיב לי בטענה שאני מפגר"

יעקב ברנסדופער תבע את חברת מירס תקשורת בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 8,080 שקל לאחר שביקש לשדרג מכשיר ישן, וגילה שהוא משלם על קו נוסף. "הנתבעת סירבה להקשיב לי בטענה שאני מפגר, וביקשתי לנתק את המכשירים ללא תשלום קנס". התובע ביקש פיצוי בסך של 8,000 שקל בגין עגמת נפש בתוספת החזר בסך של 80 שקל - תשלומים ששילם.

בכתב ההגנה טענה מירס שפעלה בהתאם להסכם עליו חתם התובע ובהתאם לדין, ולא קמה לו זכות לבטל את ההסכם לפני תום תקופת ההתחייבות. מירס ביקשה לדחות את התביעה.

בפסק הדין ציינה השופטת אנה שניידר שהתעורר בלבה ספק אם התובע הבין על מה חתם בעת ביצוע העסקה עם הנתבעת, והיא המליצה למירס למצוא דרך, לפנים משורת הדין, לסיים את התיק מחוץ לכותלי בית המשפט. מירס הודיעה לשופטת שניידר, שלסיום מוחלט של המחלוקות ולפנים משורת הדין, היא תסכים לבטל את החיוב החודשי בסך 12.81 שקל עבור עלות המכשיר שהוחלף ותזכה אותו בסכומים ששילם בפועל ממועד החלפת המכשיר.

נציג של התובע אמר לבית המשפט שאם הנתבעת הייתה מקשיבה לתובע ובודקת את החוזה, היא הייתה מגלה את העוול שנגרם לו והייתה יכולה להציע לו הסכם פשרה מבעוד מועד, ולמנוע את ההליך המשפטי. התובע התעקש על פיצוי בגין עוגמת נפש בנוסף לסכומים שנקבעו בהסכם הפשרה. "נראה כי בנסיבות העניין אכן היה מקום לביטול ההסכם שנחתם בשל מצבו של התובע. לפיכך, ניתן בזה תוקף של פסק דין לפשרה שהוצעה על-ידי הנתבעת. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע, תוך 30 ימים, סכום של 500 שקל בשל עגמת הנפש הנטענת על ידו", פסקה השופטת שניידר.