תוחלת החיים בישראל - מהגבוהות בעולם

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם בקרוב פרסום ראשון בנושא מדדים לפיתוח בר קיימה. פיתוח בר קיימה מוגדר כפיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי שתיפגע היכולת לספק מענה לצורכיהם של הדורות הבאים. פיתוח בר קיימה מדגיש את הצורך בהתייחסות להיבטים סביבתיים, חברתיים וכלכליים במשולב על-מנת להבטיח השגת צמיחה כלכלית מירבית, שוויון פנים-דורי ושוויון בין-דורי תוך התחשבות במגבלות הסביבה.

הפרסום יציג מדדים אשר מאפשרים השוואת מצבה של ישראל למדינות אחרות בעולם והתייחסות להיבטים ייחודיים לישראל בהקשר של פיתוח בר קיימה.

בפרסום, רשימה ראשונית של שלושה עשר מדדים מתחומי סביבה, חברה וכלכלה המתייחסים להיבטים שונים של פיתוח בר קיימה:

מדדי סביבה: מינים בסכנת הכחדה, מליחות ומפלס מי תהום באקוויפר ההר ובאקוויפר החוף, פליטות גזי חממה, צפיפות אוכלוסין באזור חוף הים התיכון ושטח יערות.

מדדי חברה: רמת מינוע, שיעור הוצאה למזון לפי עשירוני הכנסה, תוחלת חיים בלידה, תמותת תינוקות.

מדדי כלכלה: פסולת ביתית לנפש, צריכת אנרגיה לנפש, תוצר מקומי גולמי לנפש, יחס חוב חיצוני לתמ"ג.

בחירת המדדים מבוססת על הגדרות והנחיות בינלאומיות תוך התחשבות בתנאים הייחודיים של ישראל והתאמת חלק מהמדדים לתנאים אלו. המדדים נבחרו מתוך רשימות מדדים קיימות של ארגונים בינלאומיים ומתוך רשימות מותאמות לישראל אשר פותחו על-ידי מומחים מקומיים מתחומים שונים. המדדים מבוססים על נתונים ממקורות מנהליים ונתוני סקרים הנאספים על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במסגרת פעולותיה הסטטיסטיות השוטפות.

רשימה זו תעודכן ותורחב באופן שוטף על-מנת שתוכל לספק תמונת מצב עדכנית ורלוונטית.

ממצאים נבחרים

מליחות ומפלס מי תהום באקוויפר ההר ובאקוויפר החוף

המדד משמש למעקב שוטף אחר איכות וזמינות מי התהום לצורך המשך קיומם של המאגרים כמקורות מים בני קיימה. מליחות מי אקוויפר החוף, המספק כ-40% מצריכת המים השנתית, עולה בהתמדה בקצב של כ-2 מיליגרם כלוריד לליטר (מגכ"ל) בשנה מ-130 מגכ"ל ב-1970 ל-209 מגכ"ל ב-2007. באקוויפר ההר ירדה המליחות הממוצעת מ-159 מגכ"ל ב-1970 ל-137 ב-2007.

פליטות גזי חממה

המדד מציג את סך כל פליטות גזי החממה העיקריים המוגדרים כבעלי השפעה ישירה על תהליכי שינוי האקלים. רמת פליטות גזי החממה בישראל שומרת על יציבות יחסית מאז שנת 2000 והיא עומדת על קרוב ל-74 מיליון טון (במונחי פחמן דו חמצני) בשנת 2006. יציבות זו נובעת מירידה בפליטות גז המתאן במקביל לעלייה בפליטות גז הפחמן הדו חמצני. רמת פליטות גזי חממה לנפש בישראל היא מהגבוהות בעולם, יחד עם זאת, מאז שנת 2000 נרשמה ירידה קלה בפליטות לנפש מ-10.9 טון לנפש ל-10.4 טון לנפש בשנת 2006.

שיעור הוצאה למזון לפי עשירוני הכנסה

מדד זה מאפשר להצביע על הפערים בהכנסה פנויה בין קבוצות אוכלוסיה ועל היכולת לרכוש שירותים המשפרים את שווין ההזדמנויות בדור הנוכחי ובדורות הבאים. בשנת 2006 ההוצאה למזון במשקי בית בעשירון התחתון עמדה על 48% מכלל ההכנסה הכספית נטו לעומת 7% מכלל ההכנסה הכספית נטו בעשירון העליון. ההכנסה הכספית הנותרת בעשירון העליון לאחר ההוצאה על מזון גבוהה פי 20 מההכנסה הנותרת בעשירון התחתון.

תוחלת חיים בלידה

תוחלת החיים מושפעת מגורמים ביולוגיים, סביבתיים, חברתיים וכלכליים. עלייה בתוחלת החיים משקפת שיפור בבריאות הציבור ושיפור בנגישות לשירותי בריאות במדינה ובאיכותם. מאז 1980 עולה תוחלת החיים בישראל בשיעור שנתי ממוצע של כ-0.3%. תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם (82.5 לנשים ו-78.8 לגברים בשנת 2007).

פסולת ביתית לנפש

כמות הפסולת לנפש ליום ירדה מ-1.9 ק"ג בשנת 1996 ל-1.7 ק"ג בשנת 2007. ירידה של 12%. לעומת זאת ההוצאה לצריכה הפרטית לנפש עלתה בתקופה המקבילה ב-22%. ניתן לייחס חלק מהירידה בכמות הפסולת לנפש לעלייה בהיקפי המחזור, במיוחד של פסולת אורגנית. נתונים אלו מתייחסים לכמויות הפסולת המועברות על-ידי הרשויות המקומיות למטמנות.

צריכת אנרגיה לנפש

צריכת אנרגיה לנפש בישראל הייתה 3 שעט"ן (שווה ערך טון נפט) בשנת 2006 והיא יציבה מאז שנת 2000. צריכת האנרגיה לנפש בישראל דומה למדינות אירופיות ים-תיכוניות כגון יוון, איטליה וספרד.