פרש משטרה הורשע בתקיפת מפגין בעמונה

בית משפט השלום בירושלים הרשיע (יום ג', 14.7.09) את השוטר דודו אדרי בתקיפת יהודה עציון בעת פינוי מבנים במאחז עמונה בפברואר 2006. אדרי תועד בצילומי וידאו כשהוא שועט עם סוסו לעבר עציון ודורס אותו תחת פרסות הסוס. כתוצאה מן המכה סבל עציון מחבלות בגופו.

"המאשימה הוכיחה מעבר לספק סביר שהנאשם תקף את המתלונן וגרם לו חבלה ממשית. לפיכך אני מרשיעה את הנאשם בעבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977", כתבה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן בפסק הדין.

"משמיעת הראיות עולה כי פעולתו של הנאשם כלפי המתלונן, הייתה בגדר שימוש בכח בלתי סביר. לא מדובר בפעילות במסגרת פיזור מפגינים אלימים. לא היה מדובר גם בפעילות הקשורה ישירות בפינוי המתבצרים במאחז. אני מקבלת את גרסת עדי התביעה באשר לנסיבות עמידתם במקום - אין מדובר בחלק מהמפגינים שתקפו את השוטרים, אלא באנשים שעמדו ושוחחו. לא מדובר בקבוצה גדולה של מפגינים אלא באנשים בודדים. לא מדובר בצעירים "פרועים" אלא באדם מבוגר יחסית שעמד במקום", הוסיפה.

לדבריה, אדרי דהר לעברו של עציון, כאשר הוא אינו יכול שלא לראות את עציון שעמד מולו. "אני קובעת כי הנאשם לא עשה ניסיון למנוע פגיעה במתלונן, הוא לא הסיט את סוסו ולא ניסה לעצור מבעוד מועד. אני קובעת כי אילו לא רצה הנאשם לפגוע במתלונן, לא היה דוהר לעברו ולפחות היה עוצר קודם שהגיע אליו. בין שמדובר בכוונה לדרוס את המתלונן ובין שמדובר באדישות כלפי התוצאה - התוצאה הייתה צפויה ובלתי נמנעת", ציינה.

"אדרי לא ניסה לעצור וגם אם ניסה - דרס"

במוקד דיוני ההוכחות בבית המשפט עמדו סרט הוידאו שצולם על-ידי ערוץ הטלוויזיה RTVI ובו נראה בבירור אדרי מנהיג את סוסו ודורס את עציון, ופרשנותם של מומחים לענייני רכיבה.

אדרי טען להגנתו, כי הדהיר את הסוס לעבר עציון בקצב המותר על-פי הנהלים, וכי עשה כל מאמץ לעצור את הסוס כשהבחין שהמפגין שלפניו אינו נמלט מפני הסוס. לטענתו, הוא לא הצליח לשלוט בסוס, כיון שהסוסים היו עייפים לאחר שעות רבות מחוץ לאורוות, בניגוד לנהלים. עוד טען הנאשם דודו אדרי להגנתו, כי "בעמונה מבחינתי זה מה שהיה. הייתה מלחמה עם מפגינים". כשנשאל האם כשדהר על הסוס היה מודע לכך שהוא יכול להרוג אנשים ענה: "היה לנו אישור להכנס במפגינים", וכשנשאל: מי נתן את האישור? ענה, שלא ניתן אישור בכתב, אלא "אישור במעשים, ברוח הדברים".

מטעם התביעה העיד אורי פלג, עד מומחה אשר נחשב "לאורים ולתומים" בתחום הרכיבה, משמש כמדריך מקצועי ולמעשה אין חולק על המומחיות שלו בתחום זה. פלג ציין בעדותו כי ליבו עם הנאשם ופרשי המשטרה האחרים אותם הוא מסמיך ומדריך במסגרת עבודתו, וכי הוא עלול להיפגע כלכלית בעקבות עדותו בבית המשפט וזאת בשל עבודתו המשותפת עם משטרת ישראל. "אני פוגע בשוק של עצמי ... ואני דופק לעצמי עכשיו והם לא יאהבו אותי מאוד אחרי שאני עומד פה". בכל זאת החליט לבוא ולהעיד, בשל חומרת המעשה בעיניו.

פלג העיד כי הנאשם הדהיר את הסוס במתכוון אל עבר עציון, תוך שליטה מלאה וללא שום ניסיון למנוע את הרמיסה. "הנתון הבולט הוא שהרוכב לא עשה דבר למניעת המקרה למרות "שהכתובת על הקיר" מראה זאת בבירור ... הרוכב שולט על הסוס ... דוהר למקום ואם הוא היה רוצה או מנסה, הוא היה עוצר אותו..."

מול עדותו של פלג, העידו מטעם הנאשם שני עדים שהם קצינים בחיל הפרשים. שניהם כתבו חוות דעת בנוגע לאופן הרכיבה של הנאשם במהלך האירוע עמונה, אלא שלמרבה ההפתעה, התברר כי חוות הדעת של השניים הייתה זהה לחלוטין.

בסיכומו של דבר, כתבה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן כי היא מעדיפה את עדותו של העד אורי פלג שהעיד מטעם המאשימה.

"ראשית, רפ"ק פרי מרגלית ומפקח ליאור נחמני הינם שוטרים, אנשי יחידות הפרשים, כאשר מרגלית אף היה מפקדו הישיר של הנאשם באירוע, ומשכך הם עדים בעלי עניין, הם אינם עדים אובייקטיבים ויש להתייחס לחוות דעתם ולעדותם במלוא הזהירות. שנית, חלקים שלמים מחוות הדעת של השניים זהים לחלוטין, והדבר פוגם במהימנותם. לעניין עדותו של אורי פלג - מדובר בעד אובייקטיבי לחלוטין, שאף סירב לקבל תשלום עבור חוות דעתו, כדי שלא להיות מחויב לצד זה או אחר. עד זה אינו מכיר את הנהלים המשטרתיים והעיד אך ורק על מה שראה בסרט. לדבריו, כפי שהדברים נראים, הנאשם לא עשה ניסיון של ממש להסיט את הסוס הצידה כדי שלא יפגע במתלונן. לדבריו אין גם ניסיון עצירה, יש דריסה של אדם. לדבריו, אילו רצה הנאשם להימנע מפגיעה באותו אדם, היה עליו לעצור כמה מטרים קודם לכן", לשון פסק הדין.