הפרויקט שעשוי היה לשנות את תוצאות מלה"ע השנייה

המהנדסים של היטלר הצליחו בדצמבר 1944 לייצר שלושה אבות-טיפוס של הורטן הו 2-29 - מטוס הפצצה מתקדם שנועד להיעלם מעיני הרדאר. רק 30 שנה לאחר מכן פותחו מטוסים כאלה בידי הצבא האמריקני - מטוסי הפצצה מסוג B-2. ידוע כי הטכנולוגיה הנאצית הייתה מתקדמת בהרבה מזו של בנות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה.

אולם לפני שעלה בידי הנאצים ליצור מערך שלם של מטוסים כאלה, כוחות הברית כבר פלשו לגרמניה. אילו היה הפרויקט נשלם בזמן, היו יכולים המפציצים להגיע עד לונדון מבלי שיבחין בהם הרדאר. רק לאחרונה הצליח צוות מהנדסים, בפרויקט שנדרשו לו כ-2,500 שעות עבודה, ליצור אב-טיפוס דומה, אם כי ללא יכולת תעופה.

ב-1943, משהיה ברור כי כוחם הולך ואוזל, היו הנאצים נחושים לייצר נשק חדש. מפקד חיל האויר הגרמני, הרמן גרינג, הורה למהנדסים לפתח מפציץ המסוגל לשאת משקל של 1,000 ק"ג, למרחק של 1,000 ק"מ ובמהירות של 1,000 קמ"ש. שני טייסים, וולטר וריימר הורטן הציעו לפתח את ה"כנף המעופף" שעמד בדרישותיו של גרינג.

התא המרכזי נבנה מפלדה והיה אמור להיות ממונע על-ידי מנוע BMW 003. יתירה מזאת, הרעיון היה לצפות את פני המטוס באבק פחם ובדבק עץ על-מנת שיכול לספוג את הגלים האלקטרו-מגנטיים של רדארים. אלה אותן הטכניקות שבהם השתמשה ארצות הברית בתחילת שנות השמונים כדי לבנות את מטוס הקרב F-117A Nighthawk.

בתום המלחמה האמריקנים גילו את אב-הטיפוס ואת שרטוטיו והשתמשו בהם לצורך פיתוח משלהם, אולם הטילו ספק ביכולת הביצוע של אב-הטיפוס. היום, לאחר פרויקט בעלות של 250 אלף דולר, הגיעו המדענים למסקנה שהפרויקט של הנאצים היה בר-ביצוע, וכי ההשלכות על תוצאות המלחמה היו עשויות להיות מרחיקות לכת. "אילו היה לגרמנים זמן לפתח את המטוסים, היה לכך השלכות", אמר מומחה התעופה פיטר מורטון לדילי מייל. המחקר תועד בסרט עבור ערוץ הנשיונל ג'יאוגרפיק.