בית משפט השלום ברחובות מחק כתב אישום נגד גבר שהואשם כי איים לרצוח את גרושתו וכי ניסה לפגוע בה פיזית בהשלכת אבן על מכוניתה. 'הסידור" שבוצע: בתמורה למחיקה יעביר הנאשם תרומה בסך 500 שקלים לבית החולים לילדים שניידר.
מדובר בתיק פלילי שנפתח נגד אייל מנזר, שהואשם על-ידי גרושתו כי איים לרצוח אותה. את הפרקליטות ייצגו במשפט עו"ד דורית גרינברג ליס ועו"ד שמרית ריס. אופן סיום ההליך השיפוטי מעלה חשש כבד לשחיתות שיפוטית, הבאה לידי ביטוי במסחור ההלך המשפטי.
כאשר הגיע מנזר לבית המשפט ב-27 במאי 2009 פנתה אליו אחת התובעות והציעה לו שיודה במשהו, אפילו בהאשמה פחותה בהרבה מן האשמות שנתלו נגדו בכתב האישום.
ההסבר היחיד שניתן לתת להצעה המפתה לסגור את התיק החמור תמורת התרומה הכספית היא כי התובעות גילו, ככל הנראה, התובעות אין בידיהן ראיות שיוכיחו את האישומים ויביאו להרשעתו של מנזר.
"היא אמרה לי: תודה אפילו בכך שקיללת אותה. אני לא הסכמתי ואמרתי לה שאם יש להם ראיות נגדי - שיביאו להכרעת בית המשפט", סיפר ל-News1.
לדבריו, לאחר שראתה כי הוא מסרב, הציעה לו התובעת לשלם 1,500 שקלים לבית החולים שניידר תמורת סגירת התיק נגדו.
"לא הסכמתי. אבל בגלל שרציתי כבר לסיים עם זה אמרתי לה שאני מוכן לשלם 500 שקלים אם התיק ייסגר. היא הסכימה ובהפסקה של הדיון שילמתי את הסכום במקום".
מנזר היה מיוצג בתיק המדובר על-ידי עו"ד שמעון לייבו מהסנגוריה הציבורית. לדבריו, הוא הכיר מנזר שלוש דקות לפני תחילת המשפט, ובמהלך הדיון ראה אותו משוחח בנעימות עם התובעת ו'סוגר איתה את העסקה'.
אמנם במשפטים הנוגעים לעבירות אלימות בתוך המשפחה נהוג לבחון את המקרים גם בעסרת שירותי הרווחה ועל-פי דוחות שהם מוסרים מאפשרים בתי המשפט לנאשמים באלימות להיפטר מעונש תמורת עונשים סמליים. כל זאת במקרים שבהם אכן הייתה עבירת אלימות אך בינתיים גישרו הצדדים על הפערים והתגלה למפרע שהייתה זו מעידה חד-פעמית.
במקרה המדובר של אייל מנזר, בני הזוג שגרושים כבר כמעט שלוש שנים לא עברו הליך גישור ולא שבו לגור יחד. מלבד כל זאת, כאמור, מנזר כפר בהאשמות לחלוטין והסכים לשלם את התרומה לבית החולים שניידר אך ורק בגלל שלא רצה להפסיד עוד ימי עבודה.
תשלום האתנן לבית החולים שניידר קיבל גם את חותמת ההכשר של בית המשפט ושל השופט ירון לוי, אשר ביטל את כתב האישום בטרם הוקרא וקבע כי התיק ייסגר והתרומה תעבור לבית החולים שניידר.
"כשיצאתי מבית המשפט הייתה לי תחושה שזה לא מקום של צדק אלא מקום המתנהל כמו שוק. אם היה שם מישהו אחר ולא אני הוא היה משלם את כל הסכום שדרשו ממנו. כל אחד היה משלם כי אף אחד לא רוצה לבזבז עוד יום עבודה על דיונים משפטיים ועל המתנה של כמה שעות בבית המשפט", אמר מנזר.
לדבריו, אם יזדקק בעתיד לסעד מבית המשפט לא ישתמש בו. "אני איבדתי את האמון במערכת המשפט", אמר בכאב.
צילום: החלטת בית המשפט. העסקה - על דעת הפרקליטות והסנגוריה הציבורית
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה