האמריקנים חסכו כ-734 מיליארד ד' מהגנריקה

השימוש בתרופות גנריות חסך לאמריקנים כ-734 מיליארד דולר בעשור האחרון (משנת 1999 ועד 2008) ומתוכם, כ-121 מיליארד דולר חיסכון בשנת 2008 לבדה. כך קובעת סקירה מקיפה של IMS, חברת מחקר וייעוץ בינלאומית, המתמחה בין היתר בתחום הבריאות ושל האיגוד האמריקני לתרופות גנריות, אשר התפרסם לאחרונה.

הסקירה מראה כי מאז 1998 ועד 2004, החיסכון כתוצאה משימוש בגנריקה גדל בקצב יציב, שנע בין 3% עד 10% לשנה. בשנת 1999 - החיסכון השנתי עמד על כ-49 מיליארד דולר, ואילו ב-2004 החיסכון השנתי כבר צמח ועמד על כ-69 מיליארד דולר.

משנת 2005 ועד 2008 נמשכה המגמה של חיסכון למשק האמריקני כתוצאה משימוש בגנריקה. ב-2008 הביקושים לגנריקה גדלו מאוד, אפילו מעל הציפיות, ולכן האמריקנים חסכו כ-121 מיליארד דולר תוך שנה - כ-20% חיסכון יותר מאשר בשנה הקודמת שלפניה.

עוד עולה מהסקירה כי קצב הצמיחה הגבוה של החיסכון לכלכלה האמריקנית הינו כתוצאה משלושה גורמים: ראשית - עלייה בהיקף הצריכה של התרופות הגנריות (למשל, מ-61% בהיקף השימוש במרשמים גנריים ב-2006 ועד ל-69% ב-2008), שנית - הצלחה בהטמעת הרפורמה החשובה של הטץ'-ווקסמן ושלישית - פקיעת מועד הפטנט של מספר תרופות אתיות מצליחות כגון זוקור, פרבקול, אמבין ופוזמקס.

מתוך המחקר עולה כי חוק הטץ'-ווקסמן - שחוקק בשנת 1984 והסדיר לראשונה את כללי התעשיה הגנרית - יצר איזון בין הגנה על הקניין הרוחני, המהווה תמריץ לפיתוח תרופות אינובטיביות חדשות, ובין עידוד פיתוח תרופות גנריות יעילות וזולות יותר לגרסאות של תרופות קיימות. מתברר, כי מאז חקיקת החוק, גדלה התחרות בתחום התרופות הגנריות, וגם הושקע ממון רב וחסר תקדים במחקר ובפיתוח של תרופות אינובטיביות חדשות.

עורכי הסקירה מדגישים כי בעקבות הממצאים עולה בבירור שממשל אובמה והקונגרס צריכים להגדיל את ההשקעות במספר גורמים שיובילו עוד להגברת החיסכון למשק האמריקני: הגדלת ההשקעה בתחום ה-OGD (משרדי התרופות הגנריות ברשות התרופות האמריקנית) כדי לזרז את קצב האישורים לתרופות ולטכנולוגיות גנריות חדשות; מיסוד שיטה חדשה ויעילה יותר לאישורים מהירים של תרופות ביו-גנריות ועידוד ביטוחי הבריאות האמריקנים להגדלת השימוש בתרופות הגנריות שכבר קיבלו אישור של הרשות לתרופות.

הגנריקה חוסכת כ-2 מיליארד ש"ח בעלות צריכת התרופות בישראל

חיים הורביץ, יושב-ראש ענף הפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים, הגיב לממצאי הסקירה ואמר כי "המשבר הכלכלי בעולם כולו מאיץ את המעבר לתרופות הגנריות. לראיה, בניגוד לשאר ענפי התעשיה, בתחום התרופות נרשם ברבע הראשון של השנה גידול דולרי של 23% ביצוא, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והוא הסתכם ביותר מ-1.1 מיליארד דולר. בייצוא התרופות לארה"ב חל זינוק בהיקף של 43% והוא הגיע לכ-857 מיליון דולר".

לדבריו, הגידול המרשים בנתוני הייצוא חל בעקבות האצת המעבר לתרופות גנריות ברוב מדינות העולם על-רקע המשבר הכלכלי העולמי. עוד הסביר הורוביץ כי מדי שנה, כניסת תרופות גנריות חדשות מקטינה את ההוצאה על תרופות בעוד 250-200 מיליון ש"ח ובזכות התעשיה הגנרית, ההוצאה השנתית המצטברת על תרופות בישראל נמוכה בלמעלה מ-2 מיליארד ש"ח.

הורביץ קרא לממשלת ישראל לנקוט בצעדים ממשיים, שיובילו להגדלת השימוש בתרופות גנריות בארץ מאחר שמחיר תרופה גנרית הוא זול בכ-80% בממוצע בהשוואה לתרופה האינובטיבית. על הממשלה גם להביא, בין היתר, לכך שקופות החולים ובתי החולים יתנו העדפה במכרזים שלהן לתרופות כחול-לבן, ודאי כאשר מדובר בתרופות הזהות בתפקידן ובאיכותן לתרופות המיובאות.

חלקן היחסי של התרופות הגנריות הנצרכות בארץ מבחינה כמותית מהווה יותר מ-60% מסך התרופות, ואילו עלותן הכספית מגיעה רק לכ-13% מהעלות הכספית של ההוצאה על תרופות בישראל. תעשיית התרופות הישראלית מעסיקה יותר מ-8,000 עובדים באופן ישיר במרכז הארץ ובפריפריה.