מותר לעורך דין לשקר למען לקוחו, או כלשונו של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב ד"ר גבריאל קלינג: "עורך דין שכרגיל חייב לומר אמת בבית משפט, מותר לו כאשר הוא מייצג נאשם וטוען לכתב האישום לכפור בטענות עובדתיות למרות שהוא יודע שהן נכונות". תיזה זו הציג השופט קלינג, בהרצאתו במפגש עורכי דין שזומן לכבוד צאת סיפרו החדש - "אתיקה בעריכת דין".
סוגיה זו שנויה במחלוקת אקדמית ומשפטית, וזאת נוכח חוק לישכת עורכי הדין, הרואה בעורך דין בעל מקצוע שחייב לסייע לבית משפט לעשות צדק. האם כפירה בבית המשפט (לטובת הלקוח) בעובדות נכונות משמעה סיוע לעשיית צדק? זו הדילמה האמיתית שמעלה לדיון השופט קלינג בסיפרו.
לדבריו עוד נשוב בהמשך.
נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, שהשתתף בכנס, אמר כי על עורך הדין להעמיד את האינטרס של הזולת מעל לאינטרס האישי שלו. "ברית נכרתת בין עורך הדין למשפט בברית הזו. בידי עורכי הדין הופקדה השמירה על ערכי היסוד של המדינה", אמר הנשיא ברק. הוא הדגיש, כי עורך הדין הוא חוד החנית לשינוי החברתי. עליו לגלות ערנות חברתית ולהשתתף ביצירתה של חברה טובה יותר.
ברק בירך את השופט קלינג בצאת סיפרו, ואמר כי במקצוע עריכת הדין ניכרות שתי מגמות סותרות: האחת מבקשת לחזק את ההיבט העיסקי-כלכלי של המקצוע ולפיה עריכת דין היא עסק פרטי שצריך להתנהל כפי שעסק פרטי ראוי לו להתנהל. כך, למשל, לפי מגמה אחת לא צריכה להיות מניעה לייצור שותפויות או חברות ובהם עורכי דין, רואי חשבון ובעלי עיסוקים אחרים; ומגמה אחרת, הפוכה - מדגישה את חובתו של עורך דין, נאמנותו והגינותו.
במהלך המפגש חידד קלינג את דבריו, ואמר כי "ההיתר" לעורך דין שלא לומר אמת, נועד להעמיד בפני התביעה את האתגר של הוכחת אשמתו של הלקוח. אם התביעה לא תעמוד במטלה זו, ייצא הנאשם זכאי. זו שיטתנו המשפטית, הדגיש.
השופט קלינג חיווה דעתו, בין היתר, לפיה לישכת עורכי הדין אינה מתפקדת לאורך שנים כגידלה אלא יקר עיסוקה בענייני ציבור [דבר העומד בסתירה לעובדות יסוד, המוכרות כל כך לכל מי שקרוב לעניינים אלה, י.י.]. האתיקה של עורכי הדין, אמר, היא אחת מאבני הפינה של הגישה המשפטית. הוראות החוק בנושא זה - גם אלו המפריעות לעורכי הדין - נקבעו בלישכת עורכי הדין לטובת הציבור וכדרך ליצירת אמון בין הציבור למשפטנים.
השופט קלינג התייחס בדבריו גם לתופעה המטרידה את הענף - מיזוג משרדי עורכי דין, והבעייתיות הנוצרת בשל זאת. "עד עתה לא התמודדה התופעה הזו עם הבעיות האתיות שנוצרות במהלך המיזוג", אמר קלינג: "כך, למשל, לא היתה התמודדות עם ניגודי עניינים שעשוי לקום בין לקוחות שונים של עורכי דין שמתמזגים למשרד אחד"... בארה"ב קיימת דעה שבעיות אלה נפתרות באמצעות 'החומה הסינית' שמשמעותה יצירת הסדרים שמונעים העברת מידע בתוך המשרד ושמונעים מצבים של ניגודי אינטרסים".
את השופט קלינג בירכו לרגל צאת סיפרו ראש לישכת עורכי הדין ד"ר שלמה כהן; יו"ר ועדת מחוז תל אביב עו"ד ארנה לין; ויו"ר ועדת האתיקה של מחוז תל אביב עו"ד אילן בומבך.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה