שטייניץ: בלי אוצר חזק לא הייתה לנו כלכלה

סבר פלוצקר: "אורך החיים המיניסטריאלי של שר אוצר בממשלת ישראל הוא שנה וחודש וחצי. על-פי שעון החול הזה, שטייניץ, כבר עשית רבע מהג'וב שלך, ואתה צריך להתחיל לאט לאט להכין את נאום הפרידה".

אברהם שוחט: "אם לא הייתי 6 שנים שר אוצר, אז בממוצע היה אורך הקדנציה 9 חודשים, ולא שנה וקצת".

שטייניץ על אורי יוגב: "ההתערבות שלו הייתה על דעתי תוך דיווח אלי ולצמרת האוצר. היא אולי לא הייתה נכונה אבל היא הייתה לגיטימית, ואם תשפטו את זה בפרספקטיבה נכונה - היא הייתה הרבה פחות אגרסיבית מחלק גדול מההתערבויות שהיו מראשי ממשלה ומשרדים במגוון נושאים, אז קחו דברים בפרופורציה".

במסגרת חבר-דיון שרי אוצר בעבר ובהווה בניצוחו של סבר פלוצקר, שנערך בפורום קיסריה אמש (יום ד', 1.7.09) אמר שר האוצר, יובל שטייניץ, כי בניגוד לשרי אוצר קודמים הוא נמצא כבר עשר שנים במערכת הפוליטית, והוא מעולם לא התלונן על כוחו המוגזם של האוצר או פקידיו. שטייניץ אף אמר כי תמיד הרגיש ההפך מכך, "שטוב שיש מי ששומר על החותם הכלכלי".

הוא ציין כי משרד האוצר הוא אכן חזק מאוד, אך לדעתו זו תרופה מתבקשת בגלל חוסר הנכונות של המשרדים האחרים בממשלה לשתף פעולה, כמו גם של הכנסת ושל הציבור הרחב, בכל מה שקשור לסדר העדיפויות הנכון לשיקולים הכלכליים.

"יש בעיה מובנית בנושא הזה", הסביר שטייניץ, "כי כשאתה אומר לאדם מהיישוב 'רווחה', כולנו בעד לעזור לחלשים. מי לא רוצה להוסיף לעזור לחלשים? זה מובן מאליו. בריאות. חינוך. פריפריה. ירושלים. אבל כשאתה אומר 'כלכלה' או 'אחריות תקציבית' או 'משמעת פיסקלית', וזה עומד כנגד חינוך, בריאות או סיוע למגזרים כאלה ואחרים, אז הנטייה הטבעית היא לתהות מה שווים שיקולים כלכליים לעומת זה".

לדבריו, המשרדים השונים בממשלה ושריהם תמיד נמצאים בכוננות בחירות מתמדת, והם תמיד מחפשים הישג כלשהו לנופף בו לציבור כזה או אחר, ובכך הם למעשה מתעלמים מן המערכה הכוללת וצרכיה. זו הסיבה, טען שטייניץ, שצריך משרד אוצר חזק, שיוכל להוביל מהלכים ורפורמות, באופן חופשי יחסית.

הוא אמר כי אולי במבנה משטר אחר היה ניתן להאציל חלק מסמכויות האוצר לגופים אחרים, אך בישראל כפי שהיא נראית היום, אם לא יהיה משרד אוצר חזק, לא תהיה כלל כלכלה מפותחת.

"פקידי האוצר בזמנו התנגדו גם לרכבת"

שר האוצר לשעבר, סילבן שלום, אמר כי השאלה שצריכה להישאל מי הוא החזק במשרד האוצר - השר עצמו או הפקידים. לדבריו, אם הפקידים הם אלה שמנהלים את המשרד, זה דבר בלתי חיובי ולכן, צריך לעשות אבחנה ברורה בין השניים. "אין ספק שפקידי האוצר הם אנשים מצוינים. הראייה של פקידי האוצר רחבה יותר מזו של הפקידים במשרדים האחרים, אבל הראייה של השר רחבה יותר אף משלהם. על כן ברור שמי שצריך לנהל את המשרד הוא השר, כמו שהממשלה היא זו שצריכה לנהל את המדינה, ולא הפקידות", אמר שלום.

שלום הזכיר את דוגמת הרכבת והתנגדות פקידי האוצר, כדוגמה לטענתו. "בזמנו פקידות האוצר התנגדה לרכבת. כמה הסבירו לנו שהרכבת זה דבר שלא עובד במדינת ישראל? היום מישהו יכול לדמיין מה היה קורה בלי הרכבת? אז נכון שבשנים האחרונות יש חשיבה אחרת באוצר לכיוון תשתיות, אבל פעם זה לא היה ככה. אלמלא אריאל שרון לא הייתה היום רכבת".

שר האוצר לשעבר, אברהם (בייגה) שוחט, אמר כי נעשו שתי פעולות על-ידי ראש-הממשלה נתניהו שבעיניו פגעו במשרד וביכולתו לתפקד. האחת היא הכרזתו של ראש הממשלה כי הוא יהיה שר-על כלכלי אסטרטגי, שנעשתה לדברי שוחט "מטעמי פאניקה". לדבריו, הכרזה זו מיותרת לחלוטין ומפריעה לעבודתו של שר האוצר.

שר האוצר האחרון בתפקיד לפני שטייניץ, רוני בר-און, אמר כי "הסחיבה של המינוי של שטייניץ לתוך שלוש בלילה והדיון שהוא מינוי באוויר - שר במשרד האוצר או שר האוצר, כשראש הממשלה שר-על לענייני כלכלה - זו התנהלות שאני לא יכול לכנות אלא כמחפירה במערכת יחסים בהיווצרות, ובין ראש ממשלה לשר האוצר שלו. אריק שרון, למשל, מעולם לא פגע במתכוון ביכולת ההנהגה של נתניהו במשרד האוצר, וחבל שהדברים הללו לא נשמרו".

הוא התייחס גם לסכסוכים המתוקשרים שנוצרו במהלך כהונתו בינו לבין ראש-הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. הוא אמר כי הוא מודה שעם כניסתו לתפקיד הרגיש כי משרד ראש הממשלה "חי" בתוך האוצר במידה הרבה יותר דומיננטית ממה שיכול היה לקבל. לדבריו, התופעה הובילה לכל מיני התנגשויות, שחלקן גם גלשו החוצה. "עם זאת אני יודע את תחושותי, ולרגע לא חשתי כאילו ראש הממשלה מכרסם ביכולות שלי ובמעמד שלי, ואני מאמין שגם הוא - חרף העובדה שהיו שם קטטות לא פשוטות - לא חש שאנחנו עובדים נגדו", אמר בר-און.

צילום: בחבר-הדיון [צילום: פלאש 90]