אלה עללות

חוקרים מאוניברסיטת ז'נבה גילו במסגרת סדרה של ניסויים בעזרת סורק תהודה מגנטי תפקודי (fMRI), שהפעילות במוח שונה כשנמצאים תחת היפנוזה.

ממצאי המחקר פורסמו בעיתון "Neuron".

המחקר הראה כי היפנוזה גורמת לניתוק של הוראות מוטוריות מתהליכים רצוניים נורמליים, תחת ההשפעה של המעגלים החשמליים במוח המעורבים בשליטה הביצועית ביצירת הדימויים.

החוקרים השתמשו ב-fMRI כדי לסרוק את מוחם של 12 מתנדבים שתנועת ידם נבדקה לפני ואחרי היפנוזה לטיפול בשיתוק ביד שמאל.

למרות השיתוק, צאי העצב באזור הקליפה המוטורי עדיין פעלו כהכנה למשימה.

לדברי החוקרים ישנם "דוחות סובייקטיבים של תופעות היפנוטיות" וכן כי "הקישוריות התפקודית היא תהליך חשוב ביותר במוח שהיפנוזה מסוגלת לשנות".

מה שהפתיע את החוקרים היה שהקליפה התעלמה מחלקים במוח איתם היא מתקשרת באופן נורמלי בשליטה על תנועות.

הם גילו כי ההיפנוזה גרמה לשינויים באזורים המעורבים בתשומת לב וכן שינתה קשרים בין הקליפה המוטורית של המוח לאזורים אחרים".

מלבד 12 המתנדבים שעברו היפנוזה, החוקרים סרקו גם את מוחם של ששה מתנדבים שלא עברו היפנוזה אך התבקשו לדמות מצב של שיתוק ביד לצורך הבדיקה. הם היו למעשה קבוצת הביקורת.

תוצאות המחקר הראו כי ההיפנוזה מגבירה תהליכי מעקב ופיקוח עצמיים, כדי לאפשר

אצל משתתפי המחקר, המסרים לא נשלחו דרך המסלולים הנורמלים של המוח, לכן כשהמשתתפים שעברו היפנוזה התבקשו להזיז את ידם השמאלית, הם לא הצליחו לעשות זאת.

היפנוזה גורמת למעשה לניתוק קשר עם התהליכים הנורמליים הרצוניים המעורבים בתכנון ובהחלטה להניע חלק בגוף.

החורקים הדגישו כי היפנוזה היא כלי עתיק בתחומי רפואה רבים אך עדיין לא ברור לגמרי כיצד היא פועלת.