בית משפט בירושלים דחה (יום ג', 30.6.09) בקשה של ישראלי לשעבר לקבל דרכון לאחר שלא הגיע כדי להתגייס לשירות בצה"ל. השופט נועם סולברג מתח ביקורת על העותר שמגיש עתירה כזו בישראל למרות שהוא מתגורר בארה"ב. הוא הוסיף כי גם בעידן של זכויות פרט יש מחויבות לכלל וכל אזרח ישראלי המבקש דרכון ישראלי חייב בשירות צבאי.
מדובר בעתירה של יניב דוד הראל, אשר לפני שנים נסע לחו"ל עם משפחתו. בהגיע מועד גיוסו הוא לא שב ארצה ואף הוכרז בסופו של דבר כמי ש"נעדר משירות צבאי". מגעיו לדחיית שירותו הצבאי עד לאחר לימודי הרפואה אותם החל בארה"ב לא הגיעו הסכמה.
הפרקליטות הצבאית התנגדה להסדר שהציע, לפיו הוא יועמד לדין משמעתי בלשכת גיוס ושירותו יידחה עד לסיום לימודיו. הראל גם הציע כי בתום הלימודים ישרת כרופא בצבא קבע כעתודאי. הפרקליטות הסכימה לעכב את המעצר עם שובו ארצה, ב-48 שעות, לצורך התייצבות בלשכת גיוס כדי לתת את הדין על היעדרות משירות צבאי.
לעותר אין זיקה לישראל
הראל המשיך בלימודיו ולא שב לארץ. כאשר ביקש להאריך את הדרכון לצורך ויזת לימודים, סורב בידי צה"ל ומשרד הפנים.
הוא עתר באמצעות באי-כוחו, עוה"ד שלמה ציבורי ושלמה רכבי, להורות לתת לו דרכון, אך בית המשפט דחה את הבקשה. שופט בית משפט לעניינים מנהליים בירושלים, נועם סולברג, קבע כי שר הפנים פעל על-פי סמכותו כאשר סירב להאריך את תוקף הדרכון. עוד קבע כי להראל "אין זיקה לארץ, הוא לא שירת בצה"ל ואין כל הצדקה לתת לו דרכון, ולאחר שעזב עם משפחתו את הארץ במהלך האינתיפאדה השנייה כשחבריו עשו את מיטב שנותיהם בשירות בצה"ל". עוד כתב השופט, כי לא ראה הצדקה גם למשא-ומתן שניהל הראל עם רשויות המדינה על גיוסו והתנאים ש"רק בהתקיימם יאות לשוב ארצה".
על אזרחי ישראל "מוטל למלא את חובתם לפי חוק שירות ביטחון. אכן, גם בעידן של זכויות הפרט ישנן עדיין מחויבויות כלפי הכלל, קרי המדינה ובני החברה". מדיניות שר הפנים לתלות את מימוש הזכות לדרכון במילוי החובה לצה"ל היא "סבירה והגיונית", כתב סולברג.
הפקידים לא היו ערלי לב
השופט אף דחה טענות הראל על "שרירות לב" בהתנהלות הרשויות כלפיו וציין, כי לפנים משורת הדין, האריך שר הפנים את הדרכון, כאשר "לדאבון הלב, לאחר הגשת העתירה, נהרגה אמו של הראל בתאונת מטוס. הראל ובני משפחתו פנו לשר הפנים ולרשויות הצבא בבקשה מיוחדת להארכת תוקף הדרכון על-מנת לאפשר לו להשתתף באיסוף וזיהוי חלקי הגופה... הדרכון הוארך עד 1.9.09. הא למדנו כי לא בשרירות פעלו הרשויות בעניינו של העותר. פקידי משרד הפנים לא היו ערלי לב, התחשבו בנסיבות המיוחדות ושיקול הדעת הופעל כהלכה".
בהחלטה המליץ השופט כי על הצדדים להגיע ל"הסדר מעמד" עם הראל. הוא כתב כי "דרך המלך לעת הזאת היא להתייצב בלשכת גיוס בארץ, ליתן את הדין על ההשתמטות ולנסות להסדיר את העניין". כמו-כן כתב כי בדחיית העתירה אין כדי "לסתום את הגולל על האפשרות להשגת פתרון להנחת דעת הצבא, משרד הפנים, העותר ושלטון החוק גם יחד".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה