שוב נשמע מעל גלי האתר הביטוי 'סרח עודף' בהקשרים הפוליטיים. הפעם היה זה בתוכנית הכל דיבורים עם ירון דקל ברשת ב' של קול ישראל. דקל והכתב יואב קרקובסקי מתחו קווים לדמותו של ח"כ המתפטר חיים רמון.
דקל התייחס לנאומי העבר של רמון ובהם אחד שבו הפציר בחבריו למפלגה, אז עדיין מפלגת העבודה, שלא להיות סרח עודף בממשלת הליכוד. "שלא יהיו סרח עווודף", אמר במילעיל באופן שמשמעו - אותו כסף קטן שמוחזר בעת קנייה - Change בלעז. במקום לומר "סרח עודף" במילרע.
אמנם כבר כתבנו על הנושא הזה, אך ככל הנראה לא מספיק. מקורו של הביטוי בתורה - בחומש שמות שם מסופר על המשכן שנבנה במדבר על-ידי בני ישראל. אחד מחלקיו של המשכן הוא מכסה שכיסה את המשכן. אותו מכסה עורות היה ארוך יותר מאורכו של המשכן. שם מבוטאת המילה "עודף" במילרע. אותו סרח יתר על המידה של המשכן. "וסרח העודף ביריעות האוהל - חצי האמה העודפת תסרח על אחורי המשכן" [שמות כ"ו, י"ג].
מי שמעיין שם יוכל לראות בבירור שהטעם, שכשמו מציין את ההטעמה של המילה, נמצא מעל לאות ד' במילה "עודף" ולא מעל לאות ע'. מילרע ולא מילעיל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה