''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
34°
ירושלים 32°
חיפה 33°
באר שבע 34°
אילת 38°
מדורים
שימושי PLUS

ירון דקל מחפש את העודף

המגיש הבכיר השתמש בביטוי שכלל אינו מבין את משמעותו * אחרת אין הסבר לטעות בהגיית הביטוי 'סרח עודף'

איציק וולף
ז' תמוז התשס"ט
שגה בלשונו [צילום: פלאש 90]
שגה בלשונו [צילום: פלאש 90] צילום: פלאש 90

שוב נשמע מעל גלי האתר הביטוי 'סרח עודף' בהקשרים הפוליטיים. הפעם היה זה בתוכנית הכל דיבורים עם ירון דקל ברשת ב' של קול ישראל. דקל והכתב יואב קרקובסקי מתחו קווים לדמותו של ח"כ המתפטר חיים רמון.

דקל התייחס לנאומי העבר של רמון ובהם אחד שבו הפציר בחבריו למפלגה, אז עדיין מפלגת העבודה, שלא להיות סרח עודף בממשלת הליכוד. "שלא יהיו סרח עווודף", אמר במילעיל באופן שמשמעו - אותו כסף קטן שמוחזר בעת קנייה - Change בלעז. במקום לומר "סרח עודף" במילרע.

אמנם כבר כתבנו על הנושא הזה, אך ככל הנראה לא מספיק. מקורו של הביטוי בתורה - בחומש שמות שם מסופר על המשכן שנבנה במדבר על-ידי בני ישראל. אחד מחלקיו של המשכן הוא מכסה שכיסה את המשכן. אותו מכסה עורות היה ארוך יותר מאורכו של המשכן. שם מבוטאת המילה "עודף" במילרע. אותו סרח יתר על המידה של המשכן. "וסרח העודף ביריעות האוהל - חצי האמה העודפת תסרח על אחורי המשכן" [שמות כ"ו, י"ג].

מי שמעיין שם יוכל לראות בבירור שהטעם, שכשמו מציין את ההטעמה של המילה, נמצא מעל לאות ד' במילה "עודף" ולא מעל לאות ע'. מילרע ולא מילעיל.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה