השופטים: שודדי הקשישות בחרו "טרף קל"

בית המשפט העליון דחה (יום ב', 29.6.09) ערעור של סעדיה בינייב וויטלי מולטקוב על הרשעה בגין גרימת מותה של קשישה אותה שדדו. השופטים, אדמונד לוי, מרים נאור ועדנה ארבל כתבו בהחלטה כי גם אם השודדים לא תכננו להרוג את קורבנם, בבחירתם ב"טרף קל", היו צריכים לצפות כי יגרמו למוות.

בארנק היו רק 46 שקלים

מהאישום עולה כי השניים החלו במסע השוד, בחטיפת ארנקה של קשישה אחת שישבה על ספסל ליד ביתה. הארנק הכיל 46 שקלים והשניים החליטו כי אין די בכך. למקום הגיעה בצעדים איטיים קשישה נוספת. מולטאקוב הלך בעקבותיה אל תוך חדר המדרגות בבניין כששותפו בינייב שומר מפני בואם של עוברים ושבים. מולטקוב משך מהקשישה את ארנקה בחוזקה, כתוצאה נפלה הקשישה לאחור, נחבלה קשות בראשה, הובהלה לבית החולים ונותחה, אך לא שבה להכרתה ונפטרה.

בית משפט הרשיע אותם בגרימת מוות ברשלנות וקבע כי "אדם מהישוב היה צופה כי חטיפת תיק מקשיש... עלולה להביא למותו של הקורבן". על מולטקוב הוטל עונש של 12 שנות מאסר ועל שותפו בינייב, הוטלו 9 שנות מאסר.

השניים הגישו ערעור. בינייב טען באמצעות באי-כוחו עורך דין פלג סימי ועורך דין סאהר פאר, כי השוד בוצע בחדר המדרגות במרחק מה ממנו וכי לא ציפה ששותפו יגרום למות הקשישה. הוא ביקש שלא להטיל עליו אחריות בפלילים. השותף, מולטקוב, טען באמצעות בא-כוחו עורך דין חנא בולוס כי יש להקל בעונשו מאחר שהשוד בוצע לצרכי מימון הסמים ומאז "שינה מדרכיו ונגמל".

תוצאת משיכת ארנק מקשישה

בהחלטה לדחות את הערעור כתבו השופטים כי השניים הודו שבחרו לתקוף נשים קשישות בשל "חולשתן הפיזית" והיותן "טרף קל". לפיכך, "למרות שתוצאת מותה של המנוחה לא הייתה חלק מן התכנון המקורי של השניים, הרי שאופן ביצוע השוד על-ידי מולטקוב, קרי חטיפת תיק מידיה של אישה בגיל מתקדם, עלה בקנה אחד עם תוכנית הקשר שרקמו השניים".

השופטים הוסיפו כי "אדם מן הישוב יכול היה לצפות את האפשרות כי משיכת תיק מידיה של אשה בנסיבות אלו במפתיע, עלולה להסתיים בנפילה ופציעה קטלנית שעלולה לגרום למותה".

בהחלטה נכתב עוד כי "חוסנה של חברה נמדד, כידוע, בפרט ביחסה אל החלשים שבה. על בתי-המשפט להוקיע את תופעת האלימות נגד קשישים ולחתור לביעורה של תופעה מכוערת זו באמצעות ענישה ממשית ומרתיעה... העונש שהושת על המערערים הולם ומאזן כראוי בין מכלול השיקולים לקולא ולחומרה המתקיימים בעניינם".

למרות גילם הצעיר, עומד לחובתם של השניים "עבר פלילי מכביד ביותר. המערערים אף לא השכילו לנצל את ההזדמנויות הרבות אשר ניתנו להם על-ידי בתי-המשפט השונים בגדרי ההליכים הרבים שנוהלו כנגדם, כדי לשנות מדרכם ונראה כי אין מנוס מכליאתם מאחורי סורג ובריח לתקופה ממושכת".